סיפור חיים - דרכי - סיפורה של טובה רובינוביץ'
ואפשר לנו להסתתר במחבוא ברפת הסמוכה לביתו. נכנסנו אל הרפת, כשבחוץ גשם זלעפות וערימות הקש נדבקות לשיערי בעיקשות כה גדולה, עד כי נאלץ שמוליק לגזור לי את השיער בכדי להיפטר ממנו. שם, ברפת, הסתתרנו כשבועיים, אבי, שמוליק ואני, ופייבל- חברו הטוב של אחי דאז, שהתגורר בסמוך אלינו. עזרה ליהודים בימים ההם נחשבה למעשה פלילי, ומי שביצע אותו הסתכן במאסר ואף במוות. כעבור כשבועיים ביקש מאיתנו מכרו של אבי לצאת אל היער ולתפוס שם מחסה. היה זה חודש דצמבר והימים קרים. הדבר היחיד שהיה בידי בכדי להתגונן מהקור המקפיא של אירופה היה המעיל של שמוליק, שהיה כבר קטן מכפי מידותיו שלו. היה זה מעיל חם ועוטף, עם מילוי צמר גפן בתוכו וצווארון מפרוות שפן. המעיל הזה הפך להיות הדבר הקרוב אלי ביותר בימים ההם, , ימי המלחמה... 1942 שנת
27
Made with FlippingBook - Online catalogs