סיפור חיים - סיפורו של אפרים פישל ברנשטיין

אבא אמר לאימא ש ינסה לברוח ליער והוא לקח אותי אתו , כשאלינו מצטרף - חירש ה י בן דוד , אילם - יוסף , מרדכי בנו של צבי , הרשל - אחיו של . אבא

הגענו ליער , היה קר מאד ושכנעתי את אבא לחזור הביתה כי לא ידענו מה יעלה בגורל הו ילדים הקטנים שנותרו בבית . עם רדת החשכה התחלנו לחזור הביתה , אבל כשהגענו אמר לנו רוסי ה השכן כי כולם נלקחו כבר .

אימא

נשארה רק אחות אחת , גיטל . השכן הגוי יֵ צִ יד אותנו נלקחו יהודי המקום . לפני העיר היה גשר מעל נהר ו , צועני

500 איש נלקחו מאירישאווה , בו' וקצמל ב לחם והתחלנו ללכת אל המקום

שאליו

ממנו את

חמוש צעק עלינו שהוא צריך לקחת אותנו אל החיילים הגרמנים . אבא התנפל עליו ,

חטף

.

הנשק וזרק ל הנהר א אותו

שכרנו סוס ועגלה ונסענו

. בו' למוקצ

מצאנו איש , כי כבר לקחו

הגע נו אל המקום לא אבל

את כולם

, מונקאש שהוסב מבית חרושת ללבנים . ראיתי שמכים את אבא אבל מצאנו את ו אימא , הילדים את חיה האחות הגדולה ו את שלושת הקטנים . כעבור שבועיים לקחו

,בו' למוקצ

לגטו

את , כולם

. אושוויץ נסענו במשך 24 שעות כשהרכבת עוצרת בדרך ואוספת עוד

אותנו לרכבת שלקחה אותנו ל

. אנשים

כשהגענו לאושוויץ הורידו אותנו במכות מהרכבת ולא אפשרו לנו לקחת את חפצינו המעטים . ראינו את מנגלה עומד על שולחן ומורה ל אנשים לפנות ימינה או שמאלה . חיה אחותי הבכורה נשלחה ימינה גם וכך , . ואני כששלחו את אימא שמאלה יונתן הקטן נצמד אליה והלך איתה ,

אבא

אבל מנגלה אמר :' תן לו

ובכך חרץ את גורלו למוות . שמעתי את אבא אומר לו ' ' , לשם אל תרוץ

יודע לאן הוא רץ . ' זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את אחי יונתן .

הוא , לרוץ

למחרת בבוקר נערך ליד אבא . הגיעו חיילים גרמנים ואמרו שהם לוקחים 250 איש ליחידת ה ' זונדר קומנדו '. זאת הייתה היחידה שאנשיה שרפו את הגופות בכבשנים . את אבא הוציאו מהשורה וצרפו אותו ליחידה . תפקידו היה לזרז את העוסקים במלאכה הנוראה הזאת . כעבור שלושה ימים אבא ראה את גופת אימא ו את גופותיהם של שלושת הילדים האחרים . כשראה את גופתה של אימא הוא נ ויזם את המרד של ה ' זונדר קומנדו '. מתוך 250 י אנשי ה חידה ניצל רק אחד . השאר הושלכו לכבשנים בעודם בחיים . שנים מאוחר יותר פגשתי בארץ את האחד שניצל , והוא סיפר לי קורותיו של אבא בימיו האחרונ ים במחנה . הוא אמר . מסדר אני

עמדתי

לגמרי

שבר

את

שאבא היה אדם מיוחד במינו ואהוב מאד .

כשאבא גויס ל ' זונדר קומנדו ' אני נלקחתי עם מאות אחרים לרכבת , שהביאה אותנו מחנה ל מאוטהאוזן באוסטריה . קיבלתי שם , אישי 68063 , ומיד נלקחנו לרכבת אחרת שהובילה

מספר

2500 ,

. אסירים כל חודשיים הביאו עוד

30 אלף

, אֶבֶּנְזֶה אף הוא באוסטריה ו היו בש,

אותנו ל

מחנה

של אלה שמתו במהלך החודש ." יים

מאחר שזה היה

ם מספר

-מ 2,500 איש שהגיעו עם אפרים למחנה נשארו 68 , בלבד והם שהו שם מנובמבר 1944 עד ו סוף המלחמה , והועסקו בעבודת פרך , בחציבת 12 מנהרות לייצור נשק סודי ואחסונו . שם היו אסירים פולנים , , רוסים צרפתים וכמובן יהודים . האסירים הפולנים היו אנטישמים מוצהרים

איש

4