סיפור חיים - סיפורה של מרים דרוקר

תרמו את ביתן לפעילות של בית כנסת. אחד הגויים, סיפר לדודי על ספר תורה שהחביא בין שני קירות. ספר התורה הוכנס לבי ת הכנסת של דודותיי. ( סיפור ספר התורה מופיע בסיפור על חוטין). ,1946 שמענו שמדברים על עלייה לפלסטינה. אבל אני לא רציתי לעזוב. בדרך לפלסטינה נאלצנו לעצור ברומניה, לחכות לאישור בריטי לעלייה. ילדים שעברו את המלחמה, התארחו אצל משפחות יהודיות עשירות במשך היום, ור ק בערב הייתי פוגשת את אמא. הלכתי לבית הספר ברומניה לכיתה ג' ולמדתי לדבר רומנית, הייתי תלמידה מצטיינת. בביה"ס נוצרה חברות טובה ביני ובית בת המשפחה הרומנית שאירחה אותי. לאחר שנה וחצי ברומניה, רופא מאחת המשפחות המקומיות, עזר לנו להשיג סרטיפיקט לעלות לארץ. חיכינו בבוקרשט כחצי שנה לאונייה לעלות ארצה , וגרנו בדירת דוד שלי שפגשנו שם. בסוף 1947 עלינו לאונייה "פאן יורק" שהפליגה יחד עם האנייה "פאן קרסנט", כשעל סיפונן מעל 15.000 עולים. נעצרנו ונאלצנו לשוט לקפריסין. שהינו בקפריסין כחצי שנה ועלינו עם האוני י ה "עצמאות" במאי .1948

הגענו ארצה הישר לשכונת "שער העלייה" בחיפה, אח ר כך לבית העולים ברעננה ומשם ליפו לשכונת ג'בלייה.

אמא שלי ובעלה השני

6