סיפור חיים - סיפורה של מרים מוססון (שרייבר)

2

באופן כללי האווירה בבית הייתה טובה וכל בעיה נפתרה ב שיחה סביב השולחן. האוכל היה אוכל הונגרי יהודי : גפילטע פיש, טשולנט בשבת ומרק. אמא נהגה לאפות בי חמש שני מי חלו ת עגולות וגדולות שהספיקו לכל השבוע. אני זוכרת בית שמח ופתוח לחברות , שאהבו לבוא לבקר אותנו. שיחקנו במשחקי תפקידים ובבובות בדים שסבתא יצרה.

רגיל בו למדנו גם רומנית . בכיתה למדו יהודים וגויים יחד אך הייתה

הלכתי לבי"

שש בגיל

ס ים

הפרדה בין בנים לבנות. אהבתי ללמוד גיאוגרפיה והיסטוריה.

כשהמשפחה גדלה והבית היה צר מלהכיל את כל המשפחה , עברנו ל דירה בת 4.5 חדרים בניין ב שהיה שייך לכנסיה הקתולית עם מים זורמים במטבח . בכל מיטה ישנו שתיים, אבא במיטה לחוד וא י מא עם יענקלה. המעבר היה טוב והסביבה חופשית יותר. למדנו בבית הספר כשבע שנים ובסיום שבע שנות הלימוד התחלנו לעבוד כדי לעזור בכלכלת הבית. אירֶן הגדולה עזרה לאימא, אחותי חנה ' לה היטיבה לתפור . אבי קנה מכונת סריגה כך ש לילי תפרה צווארונים, גבריאלה סרגה גרביים וכפפות ודב ורה ואני טיפלנו בסיומות וקישטנו. הכסף על עב ודתנו נמסר להורים.

הגדול שהיה בקרבת מקום,

לפעמים בימי ראשון טיילנו בסביב ה. בזכות ה צבאי ה מחנה נהנינו בימי ראשון מקונצרט של התזמורת הצבאית ב . פארק

לחלק מאחיותיי הבוגרות היו חברים עוד לפני כניסת הגרמנים, על חלק מהקשרים האלו ההורים לא ידעו...

1940 עוברת השליטה מרומניה להונגריה. ההונגרים היו יותר אנטישמים מהרומנים. זו אחת הסיבות שאחרי המלחמה מרבית המשפחה שלנו לא חזר להונגריה.

ה למוות.

" כמו מה את עושה פה ילכ?

פה ושם התחלנו לשמוע קריאות אנטישמיות מהשכנים

לפלסטינה".

1942 ,

יום אחד הגיעה לבקר אותנו אחיינית של אבא מסלובקיה , ששם הגירוש החל כבר ב - לא האמנו לסיפורים שלה, חשבנו שמטרת הסיפורים הייתה לזכות ביחס אוהד ומרחם מהמשפחה שלנו. אחרי מספר ימים נסעה האחיינית לבודפסט כדי להשיג ניירת נוצרית . וסיפרה לנו ש יהודים נ לקחו ליער ו רו נו

בעזרת תופים למבוגרים שעליהם להתאסף למחרת היום

באפריל 1944 בעיר מכריזים

אתם מזוודה קטנה עם חפצים הכרחיים.

להם ל

12.00 , וקורא

בשעה

תקח

אנחנו, הילדים, לא הבנו מה ההכרזה הזו אומרת או מה מטרתה , אבל הייתה אווירה של פחד כשראינו שההורים . עצובים

ההורים מיהר ו לקנות זהב שניתן להחביא .

- סאטו

- קארה מארה והועברנו לגטו שהיה מחוץ לעיר

התבק שנו ל התייצב ב תחנת הרכבת ב

. מארה

סבא וסבתא נשלחו גם לגטו אך לאזור אחר. חיינו בגטו כחודש . גרנו במבנה ש היה ביח"ר ללב נים ולידו בית כנסת. האוכל לא הספיק למשפחה גדולה כמונו. אבא נעזר בזהב שקנה ו תמורת ו קנה למשפחה אוכל.