סיפור חיים - סיפורה של מרים רוזן
מסמך הצלב האדום
עוד כשגרנו בעיירה סן גוטייה אמא כתבה לצלב האדום ובקשה שיעזרו לה להביא לצרפת את אמה מברלין. כעבור שנים נודע לנו שעוד לפני ש אמא פנתה לצלב האדום לקחו את סבתי לטרזיינשטאט. לאחר שנים בעלי ואני ביקרנו במחנה שנמצא ליד פראג . סיפרתי למדריכ ת אודות סבתי. כשחזרנו ארצה קיבלנו ממנה מכתב ובו נאמר שסבתי נלקחה למיידנק בשנת 1942 . שישלחו אותנו , הילדים, למקום מבטחים אצל משפחה צרפתית . אמא תכננה להגיע לליון שם חי גיסה , הנס ו של אחי , אבינו בזהות בדויה. אני סבלתי מאוד בבית המשפחה אליה נשלחנו , כתבתי על כך ל אמא וביקשתי שיוציאו אותנו מ . שם אמא שלחה אדם ש אכן הוציא אותנו מבית המשפחה. הוא העביר אותנו לחווה מבודדת ומרוחקת בסן גוטייה , העיירה בה גרנו קודם לכן כך. הגענו אל אשה סוזן, טובת לב, רווקה שהייתה מסורה אלינו ו מאוד התנהגה אלינו כאילו היינו ילדיה. כשהגענו אליה אמא השביעה אותה במילים "לעולם אל תמסרי את הילדים לאיש ואל ת י פרדי מהם". לאחר שאב נלקח הבינה שיש להתנהל בזהירות רבה . היא מכרה את שהיה לנו. היא הייתה בקשר עם אירגוני פליטים יהודיים וביקש
האתר
המעט
א אאמ מאתנו
ה
Made with FlippingBook Online newsletter