סיפור חיים - סיפורה של מרים רוזן
ביתה של סוזן
סוזן
כשאחי רנה ואני הגענו לסוזן אמא הגיעה לליון. גיסה , למסמכים מזויפים וסידר לה עבודה. הייתה לה חזות בהירה וזה עזר לה באותם ימים. מאוחר יותר עברה לעיירה בסמוך לליון בשם Decines בה טיפלה ב שתי קשישות וגרה איתן בדירה שבנה של הקשישה סידר עבורן . אחי ואני, הצטרפנו לאמא בשלב מאוחר יותר. דאג הנס,
עבורה
אמא בליון בזהות בדויה כנוצר יהי
גרנו בחווה של סוזן כשנה וחצי. היא שלחה אותי לבית ספר בסן גוטייה ש בו למדתי קודם לכן. למזלי הגענו אל ביתה עם אופניים ועם קורקינט כך ש למרות שבית הספר היה מרוחק אף יותר ממקום מגורינו הקודם הצלחתי להגיע אליו וללמוד. אני זוכרת שבכל יום, כשה ייתי שבה מבית הספר, היינו יושבות סוזן ואני על מדרגות הכניסה לבית ואני הייתי מספרת לה את כל מה שלמדנו באותו יום.
Made with FlippingBook Online newsletter