סיפור חיים - סיפורה של מרים רוזן

החדש הייתי ממונה על הדלקת הדוד , הפרימוס לחימום מים בחדר הרחצה , שגת על ה בלוקים של קרח עבור המקרר ועל קניית נפט לתנור החימום. אחי נשלח ללמוד במקווה ישראל. 1956 . אמא עזבה את עבודתה בבית ההבראה ועבדה כסוכנת בית אצל גברת נחמה לי בי וביץ. לאחר זמן מה יסדה אמא מועדון בשם "תקוותינו" במוסררה מטעם "קרן ילדינו" ש מטרתו הייתה להוות אלטרנטיבה סיון ימל . היה זה מועדון שנועד לילדים עזובים ו ילדים שהגיעו מבתים עם מצוקות כלכליות ואחרות. גם אני עבדתי במועדו ן ולימדתי בו מלאכת יד. למדתי באוניברסיטה בירושלים בחוג לצרפתית ולאנגלית. לאחר שנתי ים של לימודים, בשנת 1956 , שמעתי שמשפחה ממוצא איטלקי , העומדת לצאת לבלגיה בשליחות המדינה , מחפשת -או פר לארבעת ילדיהם. הגשתי את מועמדותי והתקבלתי. הרגשתי שיש לי הזדמנות לברוח מהצפיפות והעוני בבית. הסתדרתי נפלא עם הילדים. הבנתי שלפני שהמשפחה תתמקם ב בלגיה הם יבל ו כחודשיים אצל בני משפחתם בפירנצה שבאיטליה. התנאי היחיד שהצגתי בפני המעסיקים שלי הוא שאבוא אתם גם לאיטליה. הם הסכימו וזה היה פשוט טיול נפלא עבורי. מפירנצה נסעתי לטייל ב גם רומא והתענגתי על נפלאות העיר. הגענו לבריסל באוקטובר 1956 והרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות. החנויות היפהפיות היו מלאות כל טוב לעומת הצנע שהכרתי בארץ. המוזיאונים והקונצרטים שהלכתי לראות ולשמוע בכל פעם שהורי הילדים לא יצאו בערבים מהבית. זה היה עולם אחר בשבילי מלא קסם, תרבות ועניין. קשה לי לתאר את הפער שח וו יתי בין העול ם העלוב בבית מזמיל לעומת העושר החומרי ו התרבותי בבריסל. במהלך שהותי בבריסל ביקרתי גם בפריז ובהולנד. התחייבתי להישאר עם המשפחה במשך שנתיים. אך לקראת תום השנה הראשונה הרגשתי שאני חייבת לחזור כי אמא ספרה במכתביה שהיא לא מרגישה טוב . אחי בדיוק התגייס ואמא נשארה לגמרי לבד. בתקופת השהות והעבודה בבית המשפחה דוברת האיטלקית למדתי מעט את השפה ובדרכי ארצה עברתי דרך איטליה. ביקרתי שוב ברומא ושם פגשתי בחור יהודי - אמריקאי ששכנעתי אותו לטייל יחד אתי בדרום איטליה. טיילנו בסורנטו ובנאפולי. הייתה בי סקרנות אדירה לראות את אירופה. בנאפולי עליתי על האנייה "תיאודור הרצל" כדי להפליג חזרה ארצה. באחד הערבים הלכתי לשמוע קונצרט באנייה. לאחר שהסתיים עברתי לאולם סמוך ושם התקיים חידון שהעביר שמוליק רוזן , קצין התרבות של האנייה. הוא הזמין אותי ל ו רקוד כך החל הרומן בינינו. בהתחלה לא לקחתי את הקשר ברצינות זה נראה לי כמו הרפתקה בהפלגה. נפרדנו עם רדתנו גרנו בשיכון בין השנים 1952 ל

אך שמרנו על קשר מכתבים במשך שנה . אני גרתי בירושלים והוא בתל אביב .

מהאנייה

Made with FlippingBook Online newsletter