סיפור חיים - סיפורו של נתן גולדמן

ילדי המנזר והנזירות , אני עומד בשורה שלישית מלמעלה שני משמאל , אמנדה ראשונה מימין

אני מכיר תודה ל דודתי סלין שהגיעה לבקר אותי כל שבוע ובעזרת הטיולים המשותפים שלנו וה סיפורים על שלה , מכתבים הגיעו מ ש , כביכול אמי עודדה אותי ותמכה בי. אני שהיה בביקורים שלה מידה גדולה של סיכון

יודע

אף הסכנות באה לבקר אותי ולעודד אותי .

באותם ימים ואני אסיר תודה לה על ש

בשבוע שהובאתי למנזר מצאו סבי, סבתי ודוד סלין תי ו ופולה מקום מסתור בזכות בעל הבית שלהם בבריסל שהיה ברון מכובד , עשיר ואציל נפש. הוא שיכן אותם בבית שהי ה לו במקום שקט בבריסל . כעבור ימים אחדים מצאה סלין, שהסתובבה בעיר באופן חופשי, מקום לשתי אחיותיה הנוספות אידה ורוזה. הברון שהסתיר את בני משפחתי סגר את החנות של סבי וסבתי ואת דירתם שמעל החנות לאחר שדאג ל ל הוציא ו העביר למקום מ

בטחים

עליהם עד תום המלחמה. כשהגרמנים באו לערוך חיפוש בבניין ושאלו למקום

את כל החפצים שהיו בהם ו

שמר

ם של בני משפחתי ותכולת הבית והחנות ענה להם , הברון ללא חשש , כי אינו יודע . כשהוסיפו ושאלו מדוע אינו משכיר את החנות והדירה שמעליה אמר: " אני לא זקוק לכסף ואתם לא תישארו כאן זמן רב".

ות מצא יה

בתקופה שבני משפחתי מצאו מסתור יהודים רבים שנשארו בעיר ולא מצאו מקומות מחסה היו נחטפים מתוך דירותיהם וכן ברחובות ומובלים לאושוויץ.

אני זוכר סיפור שסופר על בעל בית קפה ברחוב בו גרנו , שמולו גרה א י בעלת חנות בגדים . בעלה נתפס באחת הפשיטות על ה יהודים. ב על בית הקפה בנה עבורה חדר מסתור בדומה לזה שהיה למשפחתה של אנה פרנק ודאג לצרכיה עד סוף המלחמה. יה שה יהודי

5

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker