סיפור חיים - סיפורה של אוטילה מור

4

1942 . אבא קיבל היתר לצאת ממחנה הכפייה, אולי בזכות עבָרו כלוחם במלחמת העולם

הראשונה. הוא הגיע לשרגורוד כשהטמפרטורה הייתה 40 מעלות מתחת לאפס ומצא,

תמורת שוחד, כמובן, בזכות מעט הפרוטות שאגר, בית חולים נידח כדי שאימא תוכל ללדת

בו. שם לה

כשאחותי נולדה היא לא בכתה, ובבית החולים חשבו שהיא שלא חיה. אמרו לאימא להמתין

עד יום המחרת, ושאם התינוקת לא תבכה – ככל הנראה היא איננה בחיים. אימא ישבה

לידה כל הלילה והתפללה. לפנות בוקר התינוקת התחילה לבכות ואימא לקחה את הילדה

בחזרה אל המבנה הנטוש.

אחרות. חיינו

לא היה מה לאכול . אנשים מתו בהמוניהם מרעב, מחלות מ הרות ו הב - מטיפוס

ו כרוב קמח תירס שממנו אימא

בתנאים איומים וניזונו מידי פעם מ קליפות תפוחי אדמה ,

הכינה דייסות .

ע קב כל האירועים הקשים בת הדודה, רחלי, שהייתה בת שבע עשרה , נכנסה לדיכאון עמוק.

אימא, בתושי יתה, הפכה אותה למטפלת של התינוקת החדשה כדי להעסיק אותה ו בכך

חילצה אותה מהדיכאון.

ובתמורה מהם

, שלבשו

אבא ואימא התחילו לתפור למקומיים בגדים , במקום סחבות ה בלויי

קה את אחותי במשך

ומחלות . יהנ אימא

קיבלו מעט מזון. אנשים סביבנו המשיכו למות

מרעב

שנתיים וחצי. אין לי מושג ימנ ין היה לה חלב להניק, שהרי סבלה חרפת רעב , כמו כולם .

ואז התחיל משא ומת ן בין הרשויות השונות להחזרת היהודים לבתיהם , ונטען שלקחו אותם

1944 , לקראת האביב , החזירו גם

שלא בצדק. התחילו להחזיר אותם לדורוחוי, ובתחילת

1945 .

אני נולדתי -ב 4 בפברואר

אותנו ו אימא נכנסה להריון ש

ני. לנו

מחדש. התגוררנו בבית

כלום והורי היו צריכים להתחיל הכ ל ו

חזרנו לדורוחוי . לא היה

יודעת אם זה היה אותו הבית שבו התגוררנו לפני המלחמה ושאותו נאלצנו לעזוב.

. איני שכור

24 . לפני שנה וחצי

אני יודעת את הכתובת : רחוב סטפן צ'למאר (גיבור לאומי רומני) ר מספ

" על הנסיעה לדורוחוי היא

סופרמרקט . גדול

ביקרתי שם , אבל הב ית נהרס ובמקומו נבנה

תספר בהמשך.

זוכרת את גן הילדים ש היה מול הבית, שלג,

אני שם.

" עד גיל 6 , עד העלייה לארץ, התגוררנו

כמעט בכל בית רומני ו ערוגות של ירקות . אחותי

עם שיחים של תירס גדלו ש ,

חצר גדו

. הילדים ככל הנראה, בבית התגוררה עוד משפחה, ואני זוכרת ילד

הלכה לבית ספר ואני גןל

, בגילי חיים גרשון היה שמו, ושהיה חבר י למשחקים. מוסדות החינוך בעיר היו מעורבים,

כלומר, למדו בהם ילדים יהודים ונוצרים. באותה תקופה, היחסים עם הרומנים כבר היו

4

Made with FlippingBook HTML5