סיפור חיים - סיפורו של שלמה רובין

¼¸¸¶ ǴøÀ »È ´Ç´Ã¸À ¾¸°´Ç ³½»È

Ç´· ³ÇÈ ³°Éº´ ³°¸ÈƳ

¶´ºÈ» ¯» ¼»´Á»´ Ç´ºµ» ¼Èȸ ¼²¯ »º»

É´¯´Ç ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á ¼Á ²¶¸ ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á³ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À´ ¼¸¸È¸¯³ ¼³¸É´¿´Çº¸µ ²´Á¸É° °Ç ¹ÇÁ ¼¸¯°³ É´Ç´²³ ¾Á½»´ ¼½ÅÁ ¾Á½» ³¿¿ÁÇ ¸°È´É ³¯´È³ ÉÈÈ» ɸÇÀ´½³ ´¿É°´¶ ¼³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »È ¾´Çº¸µ³ Ç´½¸È´ ²´Á¸É³ ´ºµ ¯»´ ¸Å¯¿³ ÇǴų ¸ Á ´¶°·¿´ ´±Ç³¿È ³¯´È³ É´¿°Ç´Æ ¾´¸»¸½ ´Åǯ° ¸²´³¸³ ¼Á³ ɽ´ÆÉ É¯ É´¯Ç» ¯Å¸È É´Ç´²» ¼¸Çº´µ ÇÃÀ» ¹È½³ ·Æ¸´Çà ¯´³ ³µ ²´Á¸É ·Æ¸´Çà ´°´ ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á° ¼¸¸ÉÇ°¶ ¼¸É´Ç¸È» ±¯³ ɽµ´¸° É¿È° Ç´¯» ǸÁ³ ¸°È´É ³¯´È ¸»´Å¸¿ º »È ¼¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À ¼°´Ç ³¿¿ÁÇ ¸°È´É É´°²¿É½´ ¼¸°²¿É½ ÉÅ´°Æ ¸ Á ÁÅ´°½ ·Æ¸´Çó ³µ °´È¶ ¼µ¸½» ¼Åǽ´ ¼¿½µ½ É´°Ç ´È¸²Æ³´ ´½ÉÇ¿È É´²´É ¼É¸¿Á¿È »Á É´¶ÃȽ³ ¸¿°´ ¼¸ÇƸ³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »º» ³²´É ɴǽ» ³¯´È³ ÉôÆɽ ¼¸¸È¸¯³ ¼º¸Ç´Ã¸À ɯ ²ÁÉ» ´¿¸É´¸¿Ã» ¹º° É´º´Çº³ É´»Æ ¯»³ É´¸´´¶³´ ¼¸ÈƳ É´¿´Çº¸µ³ ³°Ç³ ³ÁÆȳ³´ Ľ¯½³ »Á ¸É´º¸¯³ É´°²¿É½³ É´´Å» ³²´É ɴǸÀ½° ³ÁÅ´°È Ȳ´Æ ɺ¯»½ ¼²´Á¸É°´ ¼¸Ç´Ã¸À» ³°ÈƳ° ³°Ç ɴȸ±Ç°´

ɸ¸Ç¸Á »È ³¶´´Ç³ ±¯° ÉDZ´°½³ ³¸¸À´»º´¯³ ɶ´´Ç» ³Æ»¶½» ³²´É ³µ °´È¶ ¼µ¸½° ³»´Áó ´ɸȴ ³º¸½É³ »Á ³¿¿ÁÇ

»´³¸¿³´ ¾´±Ç¯³ ³½µ´¸³ »Á ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á» ³²´É ·Æ¸´Çó »È

¸»È ¸»·¸±¸²³ ·½Ç´Ã³ Çɯ³ »Á° ¸ÆÀ¿¸·´´Æ ¸À´¸» ɲ¶´¸½ ³²´É´ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸Ç´Ã¸À ²´Á¸É» ²¶´¸½³ ·¿Ç·¿¸¯³ Çɯ ɽƳ »Á Çɯ° °´»¸È³´ ɸ»·¸±¸²³ ³º¸ÇÁ³ É´²´°Á »º Á´Å¸° »Á´ ³¯´È³ ³¯»½ É´°²¿É³°

סיפורו של שלמה רובין פולין מ

נולדתי -ב ה קטנה בשם ,ב'רצֵ אקְ למשפחה דתית בת 10 נפשות : אבי יצחק , אמי אסתר ושמונה 15.5.1924 ריבעי , בפולין

, חווה

, שרה

, ליזֶע יענקל , אני שלוימה ,

,

ואחיות גיטל :

אחים

גולדה ושרוליק .

משפחה מלוכדת , שנהגה להסב יחד לשולחן בשבתות וחגים עם , הסבים והסבתות , בשקט וביראת כבוד . עברנו לאוט (*) , בה בנה אבי בית מרווח בן חמישה חדרים , וכשנפטר סבי בשיבה טובה ) וכל שיניו בפיו (... עברה סבתי לגור עמנו . משפחתי יהי תה בעלת ביח " ר לבגדים והפרנסה ה י יתה מצויה . כשבגרנו הצטרפנו לע בבית החרושת לע . תים היינו מציבים דוכן

לימים

קצְ וב

בודה

היו סבירים .

ומוכרים בו בגדים . גרנו בסביבת גויים והיחסים

אתם

1933 , עם עליית היטלר לשלטון , הורעו היחסים עם הגויים . האנטישמיות הפכה גלויה

בשנת

האנטישמיות

1935 , עם מותו של ראש הממשלה הפולני פילסו ,קי דס

וחנויות יהודים הוחרמו -ב .

- אשה פוגרומים ו איסור ניהול חיי דת חופשיים . השחיטה נאסרה והיהודים נצטוו

הרימה את ר

לירות בפרות . נמצאה דרך – קודם שחטו ואח ... כ ירו "

בשנת 1939 , אני זוכר את הגרמנים נכנסים לעיר והקצינים מתיישבים בבית ההבראה ולוקחים יהודים כפועלים . הוקמה משטרה יהודית , שמנתה כמאה שוטרים ש , תפקידם היה לספק מכסות פועלים לגרמנים , על פי דרישה -ב. 1940 הוקם מחנה ריכוז בק )ב 'רצא מקום הולדתי , מרחק , הויסלה כדי למנוע מהש י טפונות בחורף להגיע לכפרים . שמסביב שקענו בבוץ האפיק , סובלים מהעלוקות ששרצו במקום . הורי היו מתגנבים למקום ומביאים לנו משהו לאכול . מאוטבוצק י (. הודים בני 15-30 , ביניהם אני ושני אחי , נקראנו ל מגרש ליד אוטבוצק , שם הורו לנו לחפור ולהעמיק את אפיק נהר

כמה

מ"ק

1941 נבנה הגטו באוטבוצק , החלפנו את

מי שפיקח ו על העבודה היו שוטרים יהודים ופולנים -ב.

בתחום הגטו . היהודים ובהם הורי וחמשת אחי ואחיותי ,

ביתנו עם משפחה פולנית ועברנו לבית

ם

הובלו ברכבת לגטו .

1

אבי הצליח לסדר לשתי אחיותיי ולאחי הצעיר מסתור , תמורת מענק גדול , אצל הגוי שעבד עם . אבי אצל הגוי הייתה קצרה . המשטרה היהודית עזרה לגרמנים לאתר את מקום

שלהם

השהיה

צה אזהרה שאם י ימצאו יהודים מסתתרים , כל משפחת המסתירים

מחבואם של היהודים הופ .

. להורג הגוי נבהל ושילח את השלושה . דבר שהביא למותם באחד החיפושים .

תוצא

פרטים

שעד היום לא אזר אומץ לבקש מבן הגוי שהסתיר את אֶ חיו ,

) שלמה מספר בהתרגשות ,

(...

ם

על מות

מדויקים

בספטמבר 1942 שמענו שהגרמנים התחילו לשלוח את תושבי הגטו ברכבות למחנות ריכוז . אני ושני אחי הצלחנו להתחמק ממחנה העבודה שליד הויסלה והסתננו לגטו בלילה . לשמחתנו , מצאנו שם את ההורים עם שני אחים שלנו , שטרם נלקחו ע " י הגרמנים . , חילצנו יחד עם יהודים נוספים , את המשפחות מהגטו , הבאנו אותם למקום מחבוא יערב וחזרנו למחנה העבודה שלנו . למחרת לקחו אותנו לגטו , לחפור קברים לכל היהודים שנרצחו שם ע " י הגרמנים . עבדנו במשך כל היום . כשחזרנו לפנות ערב ליער , לבדוק מה שלום ההורים והאחים שנשארו שם , נודעה לנו האמת המרה מכל : הגרמנים שמעו על היהודים שהתחבאו ביער , הקיפו והרגו את כל היהודים

םאות

. שהיו שם רק מעטים הצליחו להמלט . בין ההרוגים היו גם ההורים ושני אחי .... נו

! הענפה

נותרנו רק שלושה אחים מ כל תנו משפח

ניצלנו את קשרינו

. רשה ו לגטו ו

אחרי מספר חודשים חוסל מחנה הריכוז והגטו והאנשים

הועברו

ועברנו לביתו של גוי שהכרנו , במרחק "כק של מ מהמחנה . התחבאנו במס ת ור שנוצר מתנור לאפיית לחם בביתו . באחת הפעמים כש יצאנו מהמס ת ור התנפלו עלינו גויים מהסביבה בסכינים . ות שלופ המקומיים ניסו להגן עלינו ואנחנו הבנו שעלינו לחפש מקום מסתור פחות מסוכן . בעיצומו , מדי פעם מצאנו מקלט באחד האסמים . החלטנו לעלות לרכבת במטרה להגיע לוורשה , כשאנחנו מצטרפים לעובדים השבים בערב . לגטו אחי הגדול שמע שזקוקים לחייטים ויצא לעבודה ממנה לא שב ! . הרוסים אחי ואני פלשנו לאחד הבתים ויצאנו משם מידי פעם לעבודה - מכרנו בג דים לגויים . אני המשכתי עד תחילת 1943 במכירת הבגדים ואילו אחי הצעיר לייזע יצא לעבוד מחוץ לגטו . כשהופיע בערב בגטו סיפר שקפץ ורשה נעשתה מעת לעת סלקציה ובתים נותרו ריקים ו

החורף

היה

בגטו

ר

מהרכבת שהובילה אותו למיידנק . בסלקציה השנייה שנעשתה , אחי לא שב יותר .

נותרתי לבד בעולם !

2

אפריל 1943 . גיליתי בית בגטו , שחלקו הרוס וללא מדרגות , בקומות החמישית והש . שית י הצטרפתי ל כמה יהודים שהתחבאו בבית הזה כשאני מסתתר בתוך חדרון בעל קירות כפולים , שהכניסה אליו דרך וארון לתליית מעילים . ראינו בתים בוערים בגטו . כאשר האש קרבה , ינו אל פתחנו פתח באחד הקירות . לגרמנים נודע על המסתור שלנו , ואחד היהודים נשלח להזהירנו ש אם לא נרד , הבניין יופצץ . השתלשלנו למטה והובלנו למחנה ההשמדה מיידנק לו יהוב . אותנו דחוסים עד אפס מקום בקרון משא , בצפיפות נוראית , כשהמתים שוכבים על רצפת הקרון . בלילה הגענו למ יידנק , הגרמנים פ י טרלו על גג הרכבת . . קבותינו הסתתרנו יבמ כלי דלק ריקים ובבוקר שמענו דיבורים באידיש . הבנו מהם שאנחנו עדיין בתוך מחנה ההשמדה מיידנק ושהמשלוח ממנו ברחנו כבר הושמד . הצטרפנו ליוצאים לעבודה והג ענו למחנה העבודה והריכוז בוז ין ועבדנו בביח " ר למטוסים . בבוזין נצטוו היהודים ל מסור את מעט הזהב שנותר להם . הצלחנו למכור בגדים או כלי אוכל , מעין שוק שחור קטן , כדי להשיג אוכל . מצאנו חלון קטן ואני ושני חברי נמלטנו , מדלגים על ה גדרות והיריות בע

םע הבויד

בקרון

מדי פעם

מבוזין עד דכאו אני לבוש בכתונת פסים דקה .

הגרמנים יורים עלינו . חלק מהיוצאים נמלט .

אותנו לאמצע אזור בוצי כש ,

באחד הלילות הוצ ואי

בבוקר הוצאו משפחותיהם להורג . לקראת שנת 1944 הועברנו ל מחנה העבודה ,(?) ראדון

בו שהו

גם נשים וילדים ועבדנו שם בביח " ר לייצור נשק .

להתקרב למחנה . הוציאו אותנו למצעד מוות , כשאנחנו ע וברים מרחקים ברגל , שובים מאוכלסים . אחד הגרמנים הביא לנו פעם סיר אוכל . מי שלא

הרוסים

התחילו

יחפים וללא מים ורחוק ימי ים

3

לאולם באזור התעשייה

. הגענו לעיר ט ומשוב מזוביי .יצק

נורה - הליכה

עמד ב קצב ה

הוכנסנו

אותנו לרכבת לאושוויץ . נשארנו בקרון ובבוקר הבנו מהשוטרים היהודים במחנה

ובלילה

העלו

שהשאר הובלו למשרפות .

עברנו עוד מספר מחנות עד ש הגענו לגרמניה , לשטוטגרט , שם עבדנו בהוצאת חול מ . שפוצצו לא זוכר כמה זמן שהינו במקום עד ש הועברנו לדכאו , שאכלס בעיקר אסירים פוליטיים . מלחמה ה התקרבה לסיומה ו הרוסים להתקדם . העבודה מחוץ למחנה הופסקה והגרמנים

מנהרות

המשיכו

שנמות ברעב . היינו עשרה כשנמלטנו מהמחנה .

ציפו

נהג קטר גרמני והציע לנו לה י שאר בסביבה והוא

הסתובבנו מחוץ למחנה . יום אחד ניגש

אלינו

תגידו שאתם עצירים פוליטיים

, שאלות

ישאלו את

יודיע לנו מתי לעלות לרכבת אם ו" .

כם

משוחררים ."

1944 הגענו ברכבת שהי י תה מלאה בצבא גרמני לגבול שווייץ . אחד מהעשרה נהרג במעבר הגבול . אותנו העבירו למפקדה במחנה הצבאי במקום , ראיינו וצילמו מכל הכיוונים עד - אז לא ראו ניצול י ... שואה

סוףב

שנת

, שלמה שני משמאל , בתמונה שצולמה בשוויץ

4

השיפור בטיפול וביחס במחנה הצבאי בשווייץ היה בלתי רגיל וכלל רחצה , מיטות ומצעים נקיים . רק כשהתאוששנו נתנו לנו מעט תה וביסקויטים . במקום בבידוד כשבועיים , עד להחלמה ,

שהינו

את פנינו בחום ובבית הכנסת בירכנו את ברכת

לציריך . היהודים המקומ יים

ומשם

קיבלו

הגענו

. הגומל

קיבלתי דרכון והקונסול ה ציע לי לחזו ר לפולין ! איך אוכל להסביר לו שלא נותר לי דבר בפולין ?

החלטתי להמשיך משווייץ לצרפת , שם קיבלתי משליח הסוכנות ויזה - " סרטיפיקט " לארץ ישראל .

5

לישראל ונשלחתי לקיבוץ עין המפרץ .

ובא ניה האנגלית מטרואה ,

1945 ,

בספ טמבר

הגעתי

האנייה מטרואה

1945 . בהפלגתה הראשונה הביאה ,

- ביולי ו 3 בספטמבר

' מטרואה הגיעה לארץ פעמיים -ב, 18

' אוניה ה )*(

קבוצה גדולה של

ניצולי מ ם המחנות וביניהם את ' ילדי בוכנ וואלד '-

בין יתר העולים שהיו על סיפונה , 470 ילדים ונערים יתומים , ניצולי המחנות .

הגעתי לתל אביב לחפש עבודה ו נזכרתי שאחד השכנים , פולין מ שלנו יעקובוביץ ,' העביר בשנת 1937 מכונות טקסטיל לבני ברק . אחרי מחקר קטן נפגשנו לפגישה מרגשת . בינתיים ניסיתי לשרוד בעיר הגדולה , כשאני ילה תח ישן במסדרון ואח " כ במספרה ולבסוף שוכר עם שותף חדר קטן .

ברמת גן , שם עבדתי

ששכר אותי לעבודה בביהח " קשת "ר "

החלטתי לפנות שוב למר יעקוב ', יץ וב

כעשרים שנה .

-ב 1947 התגייסתי לצבא ולחמתי במלחמת העצמאות . באותה עת לא ידעתי שלימים יגייסו אותי למילואים בכל מלחמות ישראל , ואפילו יצא לי ולשני בני לשרת יחד באותה תקופה ...

6

בערב שמחת תורה הוזמנתי לארוחת חג בבית אחת המשפחות . שם פגשתי את רחל , היא בת 18 , ניצולת שואה גם היא , ואני בן 25.

-ב 1950 נישאנו , רחל ואני .

גרנו בתחילה בדירת חדר בר , ג" ולאט לאט , בעשר אצבעות , בנינו את חיינו מהתחלה .

-ב 1952 נולד בננו איציק -וב

1955 נולד בננו קובי .

זוגיות למופת

7

. שה נינים

כיום יש לנו יש שה נכדים וחמ י

הגענו לפה חדורי ציונות .

, שהחזקתי במלחמות בהגנה על המולדת ,

הרובה

הוא הסמל לניצחון שלי על

משפחתי .

אובדן כל

מבני משפחת רובין מגויסים :

שלושה

במלחמת יום כיפור היינו

.

בני

שני

אני ו

לא היה גאה ממני !

8

. איש ביום 29

(*) עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית באוטבוצק כ - 5,500

, לאחר שהופצצה , ולאחר שרבים מתושביה עזבו ופנו מזרחה .

בספטמבר 1939 נכבשה העיר על יד גרמנים ה י

על מגן דוד

, הזרוע והדבקת

, בעיר ולאחר מכן הוטל צו על ענידת סרט על

יודנראט

ב אוקטובר 1939

הוקם

1940 החלו להישלח יהודים מהעיר למחנות עבודה . בסוף שנת 1940 נצטוו

חלונות עסקי היהודים קיץב.

שהוקם בעיר , שבו רוכז ו גם אלפים מיהודי הסביבה , ובהם מאות מיהודי

היהודים לעבור ל

.ב' קארצ

גטו

יהודים מדי יום

ביום 15 בינואר 1941 הוקף הגטו בגדר , והוא הפך לסגור , למעט יציאתם של כ - 4,000

, מחלות ומי שנתפס יוצא ממנו ללא רשות , הוצא

נפטרו מרעב ומ

לעבודות כפייה באזור . מאות מיושבי ה

גטו

. בעיר

נשרפו ונהרסו שבעה בתי כנסת

. להורג בתקופת

השואה

מצורף קישור לסרט שנעשה ע " י צוות שפילברג ברמת גן .

1996 .

ראיון עם שלמה רובין בשנת

https://www.youtube.com/watch?v=g8rfpXZaZD8&t=26s

9

הפורמט הדיגיטלי שלי

כל הזכויות שמורות לאתר הפורמט הדיגיטלי שלי - יוסי קווטינסקי אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר בפרסום זה

יש לקבל אישור מהפורמט הדיגיטלי שלי לשימוש בחומר בפרסום זה

עיצוב, הפקה והוצאה לאור אתר הפורמט הדיגיטלי יוסי קװטינסקי תקשורת רק ױרטואלית אני כבד שמיעה yoqva@inter.net.il אימײל: 052-6770011 . טל

easyflip4u.com

https://www.easyflip4u.com/easyflip-holocaust-stories