מגזין המכון לרפורמות מבניות

בראשות המייסד עורך הדין שרגא בירן המכון לרפורמות מבניות מ ג ז י ן

איך משלבים בין צדק חברתי ושוויון כלכלי לבין רווח יזמי?. הכירו את עשרת הדיברות שנוסחו על-ידי המכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן. דרוש: כוח משימה לאומי למימוש עשרת הדיברות לכינון מדיניות דיור לאומית / עופר פטרסבורג עשרת הדיברות אלו הרפורמות שבאמת דרושות לנו כאן ועכשיו הדיירים דורשים צדק חברתי האם נתניהו יכבד את החוקים שכבר חוקק לטובת דיירי השכונות או שישאיר את לקראת בג"צ השכונות למדיניות הדיור הלאומית החדשה

הבייס שלו בשיכונים כבעלי זכויות סוג ב'? לאוקטובר יקיים המכון לרפורמות 10- ב מבניות כנס בנושא בג"ץ השכונות, לקראת דיון בבג"ץ שיתקיים בחודש נובמבר. בכנס יופיעו מיטב המומחים מתחום המשפט, אנשי אקדמיה, תושבי השכונות המיועדות להתחדשות עירונית ופעילים חברתיים. זוהי קריאה אחרונה לפוליטיקאים וראשי הרשויות המקומיות, האם ישמעו את זעקתם של תושבי השכונות?

לציבור הרחב יש קול, אך קולם לא נשמע מתוך ייאוש והיעדר אמון בשלטון. מחקר של המכון לרפורמות מבניות בוחן מחדש את כל השינויים שאזרחי ישראל באמת זקוקים להם כדי שהחיים שלנו כאן יהיו טובים יותר, ושימו לב: הרפורמה המשפטית היא לא אחת מהם. הגיע הזמן להתעסק בעיקר

למדיניות הדיור הלאומית החדשה בואו ננקה את הראש ונתחיל הכל מהתחלה. בלי מיתוסים, בלי דעות קדומות, בלי מנגנוני הגנה, מתוך רצון לצדק חברתי ושוויון כלכלי מחד ורווח יזמי מאידך. הכירו את עשרת הדיברות שנוסחו על-ידי המכון לרפורמות מבניות בראשות עו"ד שרגא בירן. דרוש: כוח משימה לאומי למימוש עשרת הדיברות לכינון מדיניות דיור לאומית / עופר פטרסבורג עשרת הדיברות

צילום: שאטרסטוק

2

02 אדמות ישראל בבעלות שייכים לעם – המדינה מדינת ישראל היא מדינה עשירה. ממוצע העושר הב־ אלף דולר למשפחה. 500- לתי מוחשי לנפש מגיע בה ל חלק גדול הוא "העושר הבלתי מוחשי", לא בקרקע או משאבי טבע, אלא בראש ובראשונה בהון אנושי. בנוסף לכך, ישראל היא אחת המדינות העשירות ביותר ונמנית )GDP( המדינות המובילות בעולם בתמ"ג לנפש 20 על דולר לשנה בממוצע. על רקע זה, קשה 55,000- המגיע ל 730,000 – להסביר כיצד קרוב לשליש מאזרחי המדינה משקי בית – הם חסרי דיור. זה לא קורה בסינגפור לדו־ גמה, גם שם הקרקע בידי המדינה והתכנון ריכוזי. אבל אצלנו, ידו של השלטון קפוצה, ומקומם של מחוסרי הבית ואפשרותם לעלייה בסולם החברתי – נגזל, למרות שיש פתרון חוץ תקציבי מתחת לפנס. העושר הבלתי נתפס, השווי של המקרקעין הבלתי תפוסים הוא כטרי־ ליון שקלים - וזה לא מגיע לחמשת העשירונים התח־ 50%- תונים של העובדים במדינת ישראל, כשלמעלה מ אלף דונם של קרקע עירונית ניתן 50- מהם, עניים. ב משקי 730,000- לפתור את בעיית הדיור בהישג יד ל בית, את ההשלמה הקרקעית, זכויות הבנייה והשלמת התשתיות לכל אלה. 03 מי הם חסרי הדיור? 890,000- מי הם חסרי דירה בבעלות? בישראל כ מהם נמצאים בעשירוני 60%- חסרי דירה בבעלות. כ הם זוגות צעירים, 470,000 .)1-4( הכנסה הנמוכים מקבלים סיוע בשכר 180,000- קשישים. כ 000'100 דירה מהמדינה. ההוצאה שלהם על שכר דירה נעה בין מסך הכנסתם. יש ביניהם זוגות צעירים, 40%- ל 30% קשישים, ניצולי שואה, זכאים סוציאליים ותושבי שכו־ נות עוני במרכזי הערים, אשר גרים בדיור לא תקני ונחשבים מחוסרי דיור תקני, לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי. חסרי הדיור האלה הם השורש של משבר הדיור. הם מעלים את המחירים מלמטה כיוון שהם מתחרים על השאריות של הדיור ונאלצים להת־ פשר על פתרונות דיור עלובים, בעוד שהשיווק הספ־ קוטלבי של רמ"י שאינו מפולח כלל, מעלה את מחירי הדיור מלמעלה. מהם מתחיל הכל.

״מחירי הדירות לעולם לא יורדים״, ״אין מספיק קרקעות״, ״המלאי הולך ואוזל״, ״משבר הדיור בלתי פתיר״, "רק היצע יפתור את הבעיה", "לתו־

שבי השכונות מגיע רק דירת תמורה אחת". אז זהו שלא.

עורך הדין שרגא בירן, יו״ר המכון לרפורמות מבניות: ״כדי לפתור את משבר הדיור ולשפר את מצבה של אוכלוסיית מחוסרי הדיור, התפיסה הרואה במקרקעי ישראל 'ביזנס' החייב להכניס מקסימום על חשבון דיור בהישג יד – חייבת להיפסק

בואו ננקה את הראש ונתחיל הכל מהתחלה. בלי מי־ תוסים, בלי דעות קדומות, בלי מנגנוני הגנה, מתוך רצון לצדק חברתי ושוויון כלכלי מחד ורווח יזמי מאידך. מחקר שערך צוות חוקרים של "המכון האקדמי לר־ פורמות מבניות", בראשות עו"ד שרגא בירן, בנה מחדש במשך עשור מדיניות דיור לאומית למדינת ישראל, תוך הפרחת ילקוט כזבים. בימים אלו גובש סופית ומובא כאן לידיעת הממשלה ולידיעת הציבור. אז בואו ניקח נשימה ונתחיל מהתחלה, צעד צעד. ברקע: בג״צ תושבי השכונות שדורש לעצור את עושק תושבי שכונות המיועדות להתחדשות ע"י הכרה בזכות הקניין בתכנון מירבי ומיטיב, תוך תמרוץ הקבלנים בשיעור רווח עולה. מדע בדיוני? ממש לא! דיור בהישג יד במכר על בסיס החקיקה הקיימת. האם תושבי השכונות וחסרי קורת הגג ימשיכו לשתוק? 01 מרבית הקרקע והתכנון בשליטת המדינה במציאות הישראלית כיום, שיווק המקרקעין לדיור על־ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נעשה באופן ספ־ קולטיבי, באמצעות מכרזים לכל המרבה במחיר. כך, 25%-30% מחיר המקרקעין במדינת ישראל נע בין משווי הדירה, מחירי טירוף שנגרמו 50%-60% ועד כתוצאה משיווק ספקולטיבי המגיע לסכום דמיוני של מיליארד שקל, שעל-פי נתוני הלמ"ס נגבו 202.742 2003- על-ידי רשות מקרקעי ישראל בתקופה שבין .2022 "יש לשנות את התפיסה שרואה את רמ"י כ"מפעל עסקי", כמו שאומר במפורש החשב הכללי במשרד האוצר. כדי לפתור את משבר הדיור ולשפר את מצבה של אוכלוסיית מחוסרי הדיור, התפיסה הרואה במקר־ קעי ישראל 'ביזנס' החייב להכניס מקסימום על חשבון דיור בהישג יד – חייב להיפסק״, מוסיף עו"ד שרגא בירן, מייסד המכון.

צילום: ורדי כהנא

3

05 יש קרקע לבנייה

04 משבר הדיור מהו?

(האחרונים ביותר) 2013 נתוני הלמ"ס, בסוף שנת מהקרקע במדינת ישראל משמשת לשטח 5.6% רק משמשים למגורים. 66% בנוי. מתוכם, כך עולה, רק 50- אגב, תוספת השטח הבנוי מאז היתה בהיקף של אלף דונם בלבד. 60 יש גם את ההתחדשות הכפרית, כאשר בישראל ישובים, מושבים וקיבוצים הפרוסים 1,000- ישנם כ על-פני הארץ. "המחנה שלהם", כפי שנקרא לאורך מ � אלף דונם בישובים בנויים ו 600 השנים, כולל כ- אלף משקי בית! 350- פותחים, והם מאכלסים רק כ לדברי עו"ד בירן, "זה גן עדן לפיתוח כפרי ירוק. המטרה היא לא לשנות את הכפר לעיר, אבל להבין שמדובר באזור מפותח עם תשתיות אדירות ולכן זהו מאגר קרקע שאינו מנוצל לחלוטין. הישובים הללו סמוכים לעיר ונדרש לפתח אותם באמצעות תמ"א כהתחדשות כפרית ירוקה, שתתאים לאזורים כפ־ ריים, וכך לייצר מקום לגרעיני ההון האנושי החדש, לצעירים ולדורות הבאים". משמע: יש קרקע, נותר רק לבנות – ובאופן יעיל! "קרקע לא מנוצלת היא פשע", ממשיך עו"ד בירן. "טלו קורה מבין עיניכם למען מתן קורת גג למחוס־ רי הדיור בישראל. ניתן באמצעות חלק קטן מהקרקע, לספק מקום לבנייה ולממן פתרונות למחוסרי הדיור". 06 לחייב את המדינה לנהל את מקרקעי ישראל עפ"י חוק החקיקה במדינת ישראל מאפשרת מדיניות דיור לאומית בלא צורך בשום חקיקה נוספת. נדרש רק מימוש החקיקה הקיימת בצורה דווקנית בלי צורך לפנות לבתי המשפט, זאת כנגד הפרת החוק ואי מי־ מושו ע"י כמה מזרועות המדינה במציאות הנוכחית. על המדינה לזנוח את הפרדיגמה העסקית בכל הנוגע למקרקעי הרשות המופעלת בניגוד לחוק המחייב הענקת דיור בהישג יד, וכיבוד זכויות קניין לתושבי השכונות. שינוי התפיסה אינו רק תנאי הכ־ רחי עבור טיפול אפקטיבי במשבר הדיור ובסוגיית מחוסרי הדיור, אלא גם תואם את הוראות חוק רשות , הקובע במפורש את 1960- מקרקעי ישראל, התש"ך תפקידיה החברתיים של רמ"י: "הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבו צרכים עתידיים". הפתרון היחיד: מדיניות דיור לאומית, זאת בניגוד

תמיד כשעולה השאלה מדוע הדיור בישראל כה ש � מ 60% יקר ומדוע שווי המקרקעין מגיע כבר ל כ ווי הדירה, אנחנו שומעים מהממשלה את התשובה השחוקה: "מה לעשות, נשארה בארץ מעט מאוד קרקע לדיור, אין איפה לבנות". כך לדוגמה, התוכנית האסטרטגית של מדינת יש־ השנים הבאות 20 ראל לפתרון בעיית הדיור למשך קובעת כי קיימת "אזילת קרקעות", כך שאם ההת־ חדשות העירונית לא תצליח, המדינה תיקלע לק־ טסטרופה. חרף כל הזעקות וההכרזות, צריך לומר בבירור: יש קרקע במדינת ישראל, והנה הראיות: מאזן נכסי המדינה: במאזן נכסי המדינה שנכתב ע"י החשב הכללי במשרד האוצר, נאמר במפורש משטח כלל 91%- כי הקרקעות הפנויות מהוות "כ הקרקעות אשר בידי המדינה. שימושן העתידי של מרבית הקרקעות טרם נקבע (בין אם ייעודן יהיה לשימוש המדינה לצורך אספקת שירותים ובין אם לצורך שיווקן בעתיד)". כלומר, כמעט כל הקרק־ עות בבעלות המדינה הן קרקעות פנויות. דו"ח מבקר המדינה: חלק ניכר מהקרקעות הפנויות תופסות שטחי אש של צה"ל. לאחר הפ־ חתת השטחים התפוסים, השטח שנותר לתכנון מיליון דונם בלבד שהן 1.59 קרקעות המדינה הוא משטח המדינה. אלא שמבקר המדינה הפריך 7%- כ כי שטחי 20-21 גם טענה זו והראה בדו"ח משנת מיליון 7.6 מיליון דונם אלא רק 9.3 האש הם לא ל � מיליון דונם. הכפ 1.7 דונם. ברוך השם, הרווחנו מיליון 3- ל 1.59- נו את השטח שנמצא בידי רמ"י מ מיליון דונם, 7.6 דונם. כאן גם באה ההפתעה - מתוך משטחי 92% , דונם נמצאים בנגב. כלומר 7.03- כ האש נמצאים בנגב (דרומית לבאר-שבע) באזורים בהם הביקוש נמוך גם כך. שימו לב כי מליוני תוש־ בי המדינה בשטחים העירוניים תופסים בסך הכול מיליון דונם בלבד. שטחה הכולל של מדינת ישראל מיליון דונם. השטח העירוני משתרע על 22- הוא כ מיליון דונם, בעוד שהשטח הבנוי עומד על 3- כ ע � מיליון דונם בלבד, כולל שטחי מגורים, ת 1.2 כ שייה, מסחר, מבנים ציבוריים. אם נתייחס רק לבאר בלבד. 10% שבע וצפונה, השטח הבנוי הינו : אפילו חברת הייעוץ והמחקר McKinsey מחקר , מכון מחקר מהחשובים בעולם, כתבה McKinsey כי אחד המיתוסים הגדולים הנפוצים והמחבלים בפ־ תרונות לדיור בהישג יד הוא המיתוס שאין קרקע עבור דיור בהישג יד, עליו חוזרים כל הפוליטיקאים ובעלי עניין שאינם מעוניינים בדיור בהישג יד. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: על-פי

בתחום הדיור, הבירוקרטיות המתחלפות, אלה שדלת הזכוכית מסתובבת עבורם, ממציאות לנו פטנטים – אלא שהפטנטים האלה מביאים לשני דברים בלבד. אחד - עליית הרווחים של המדי־ נה, הבנקים והקבלנים. הדבר השני הוא המסקנה שכולם מגיעים אליה, כי כל "פתרונות הקסם" הם כישלון אחד גדול, וכעת, שהכישלון מגיע לשיאים – כולם מבינים שצריכים לפתוח דף חדש - לקדם מדיניות דיור לאומית למדינת ישראל. העדר דיור בהישג יד במכר לשכבות העממיות; הכשלון המתמשך של ההתחדשות העירונית בגלל אי הכרה בזכויות הקניין שהיו מזכים את תושבי השכונות ואת כל תושבי המדינה, שהינם בעלי זכות קניין בעסקאות קומבינציה; עליית מחירי הדירות מלמטה, בהעדר דיור בהישג יד, והעלאת מחירי הדיור מלמעלה על-ידי שיווק קרקעות ספ־ קולטיבי באמצעות רמ"י לכל המרבה במחיר. משבר הדיור הוא כפשוטו – עליה מטורפת של מחירי המקרקעין וכתוצאה מכך מחירי הדיור אשר גרמו לכך כי למרות שיש בידי המדינה שליטה מששת 50%- מוחלטת על המקרקעין והתכנון, ל העשירונים התחתונים של המדינה אין קורת גג! תוכנית ההתחדשות העירונית ובמסגרתה, פרויקטים של פינוי בינוי, היא כשלון מוחלט, , נמכרו 2022 עד 2005 שנה, מאז 18- כאשר במשך כ אלף 38- אלפי יח"ד בודדות והוצאו בכל התקופה כ היתרי בנייה בלבד. הגוזר 21 המכון הגיש עתירה לבג"צ לביטול תקן ס � משפחות, תו 540,000 על תושבי השכונות, כ- מ"ר לדירת הדחק שהיתה בידם, 15-20- פת של כ דבר שמהווה פגיעה בזכויות הקניין של תושבי השכונות. על הממשלה, שבזכות נתניהו היתה זו שחוללה את ההתחדשות העירונית ביוזמת המכון, להיעתר לאלתר לעתירה זו, שהוכרזה ע"י הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים כעבירה פלילית של ממש. הסיסמא הדוגלת בשיטת הגדלת "ההיצע", כך ככל שהיקף הדירות יגדל, ייפתר משבר הדיור – לא רק שלא הורידה את מחירי הדיור אלא העלתה אותם, מאחר וההיצע היה ספקולטיבי, לא מיועד ולא מפולח. העולם הנאור הכיר בכך כי ההיצע חייב להיות תואם לא רק לביקוש המסורתי של בעל היכולת, אלא גם תואם את "הנדרש", את הביקוש המסורתי וגם את "הצורך" של השכבות העממיות. רק כאז השיווק של רמ"י יהיה ייעודי ולא ספקולטיבי.

4

08 מימוש מהפכת הפילוח במנהל התכנון במסמך חדש ומהפכני שהוציא הארכיטקט ארז בן אליעזר, תחת הכותרת "תמהיל גדלי הדיור בישראל - מסמך רקע", קוראת הצמרת התכנונית של מנהל התכנון למערכת הפוליטית לזנוח את את "תפיסת ההיצע" כפתרון היחיד, ומצביעה על הצורך בבחינה שיטתית גם של צד הביקוש ומגוון משקי הבית. לפי המסמך, בחינה שכזו תספק "מענה לצרכים מג־ וונים באוכלוסייה ובכך תשפיע לחיוב גם על התמהיל החברתי-כלכלי שעשוי להיות מכיל ובריא יותר, ויעו־ דד בתורו תכנון מגוון יותר של טיפוסי ומאפייני בינוי". המחקר מגנה את "שליטתו של שוק הנדל"ן בת־ פיסת הדיור כמוצר אחיד הנסחר בשוק משוכלל, בו קיים איזון בין ביקוש והיצע", ומצביע על ההשלכות ההרסניות של תפיסה זו. ״נדרש גיבוש מדיניות שתו־ ביל לגיוון תמהיל דיור בישראל בעת הזו". המכון האקדמי לרפורמות מבניות ועו"ד בירן טו־ ענים, כי ממשלת ישראל אינה רשאית ולו אף רגע אחד, להתעלם מהקביעות האלה של מנהל התכנון. על רמ"י להקצות את המקרקעין על בסיס של סג־ : שיווק Planning Segmentation מנטציה - פילוח ייעודי המבוסס על הצרכים והיכולת של השכבות השונות בחברה הישראלית, "בדיוק כפי שאין מחירו של לחם אחיד כמחירו של לחם מחמצת, חלה או לחם קל", דברי עו"ד בירן. 09 שיטת "אתר-תכנן ובנה" איך כל זה יעשה? דונם הפרוסים על-פני כל 40,000 נדרש שיווק של המדינה, כפתרון לבעיית הדיור לחסרי קורת גג. בידי רמ"י מאגר קרקעות מצויות במרכזי הערים שאינן משווקות לציבור. שיווק מגרשים קטנים ולא מתו־ כננים לקבלנים קטנים וחברות בנייה קטנות ובינו־ ניות במתווה של "אתר-תכנן-ובנה", יאפשר להזרים במהירות לשוק יחידות דיור בהישג יד (במכר) ויסייע בהנעת הכלכלה הישראלית וענף הקבלנים הקטנים

שנדחק הצידה לאורך השנים. המסלול החדש יאפשר נגישות מהירה של קבל־ נים קטנים וחברות בנייה בינוניות למגרשים קט־ נים המצויים כיום בתת ניצול ברשויות המקומיות, תוך הקצאתן לבנייה ייעודית ומפולחת לחסרי דיור בבעלות. היזמים, במקרה זה, יהיו הרשויות המקו־ מיות, הזכאים לדיור בהישג יד וקבלני המקום. ו � יח"ד (הט 700,000 : לצרכי המחשה בלבד יאמר ענים את היקף משקי הבית של מחוסרי הדיור) בשטח מ"ר כל דירה. נדרשת אם כך בנייה של 100- של כ קומות (בהתחשב בכך שבכל 12- בניינים ב 7,000- כ יח"ד) בפריסה ארצית. בניין שכזה יושב 100- בניין כ י � דונם, כך שמספ 3 על קרקע בשטח ממוצע של כ- דונם, כדי לתת פתרון למחוסרי הדיור 21,000- קים כ י � דונם לצרכי צ 20,000 בישראל. תוספת דומה של כ בור, בתמרוץ הרשויות והקבלנים - תכפיל את היצע הדיור, כך שמשבר הדיור במדינת ישראל ייפתר בא־ דונם בלבד. 40,000 מצעות 10 חידוש ההתחדשות ודיור בהישג יד כיבוד הבעלות על הקניין במקרקעי התחדשות עירונית ודיור בהישג יד במכר לחסרי קורת גג במ־ דינת ישראל - יהווה הישג אדיר לפתרון בעיית העוני במדינת ישראל. חידוש התחדשות עירונית לטובת העיר כולה באמצעות תוכנית "משכונה לרובע". השכונות תהיינה לרובעים עירוניים שיתוכננו בצורה הולי־ סטית ומיטבית ולא על בסיס פרטני ומקרי כפי שנעשה היום. במסגרת התמ"א להתחדשות עירונית תוקצה קרקע לייזום מניב לרשות המקומית בשיעור של . השטחים יוכלו לשמש למטרות חברתיות או 20% הכנסות לרשות שיהוו בסיס לכיסוי הוצאות פיתוח. תמריץ ליזמים: התמ"א להתחדשות עירונית תא־ פשר ליזמים לקבל לידיהם מיזמים עם היקפי בנייה אדירי מימדים, שיש בהם ודאות והלימות קניינית ות־ כנונית. הרשות המקומית והקבלנים, "בוני הארץ", יתמודדו במישרין על פרויקטים ב"רובע" מסודר ומ־ רוכז, כאשר הקניין והתכנון – ברור, ולא השתתפות ב"שוק השחור", אשר כולו רווי פעמים רבות בניגודי לכל הצדדים: win win אינטרסים ומאכערים. זהו העירייה, היזמים והתושבים. חידוש ההתחדשות ודיור בהישג יד במכר לא רק פותרים את בעיית הדיור במדינת ישראל, אלא גם מצעידים את המלחמה בעוני צעד גדול קדימה ומייצרים את הדרך להעלאת השכבות החלשות בסולם החברתי.

למדיניות הטלאים. כדי לעצב את מדיניות הדיור של מדינת ישראל, שמרכיביה הבסיסיים הם מדי־ ניות התכנון, המקרקעין והמימון, באופן שיפתור את משבר הדיור, נדרש מכלול של החלטות בכל אחד ממרכיביה של מדיניות דיור לאומית. מערך החקיקה הקיים מאפשר ליישם ולממש את המשימות העומדות לפתחנו בתחום הדיור בלא צורך בחקיקה נוספת, כאמור. ניתן לבצע את המה־ פך של תחום הדיור – כאן ועכשיו. 07 הבסיס לתוכנית אסטרטגית לדיור של מדינת ישראל מה אם כן נדרש לעשות כאן ועכשיו, כדי לה־ קים ולהפעיל את מדיניות הדיור הלאומית, לחי־ דוש ההתחדשות ולדיור בהישג יד? הפסקת השיווק הספקולטיבי. המהפך כפי שהראינו ניתן למימוש מאחר והחקיקה המסדירה כל אחד מיסודות מדי־ ניות הדיור קיימת. הפעלת החוק דורשת החלטות של הרשויות המתאימות. התכנון המפולח המחייב את רמ"י לשיווק הקרק־ עות על פיו, הוא מסמך קיים, הראוי לכל שבח. כדי לחייב את כל גורמי התכנון בכל הרמות ואת השיווק על-ידי רמ"י, יש להעניק תוקף לתכנון המפולח במ־ סגרת של תוכנית מתאר ארצית לתכנון ובנייה. יש לתכנן תוכנית מתאר ארצית להתחדשות עי־ רונית על בסיס הכרה בזכויות הקניין של תושבי השכונות, והענקת זכויות בנייה מירביות ומיטביות לתושבים, שהם אלה בעלי הקרקע. שיווק המקרקעין לפי חוק רשות מקרקעי ישראל ניתן למימוש על-ידי החלטות מועצת רמ"י, שהן בפועל החלטות של הממשלה. הדבר ניתן כמובן, על בסיס הוראות חוק המחייבות את רמ"י לשיווק לדיור בהישג יד במכר, למימוש ההתחדשות ול־ שיווק מפולח. המימון הנדרש לדיור בהישג יד מוסדר היטב על ע � , הכולל את הסדר המ 1992 ידי חוק הלוואות לדיור רכת של משכנתאות "מכוונות" והלוואות "עומדות", שהן הדרך למימון דיור בהישג יד לחסרי קורת גג והון עצמי, ונגישות לבנקים למשכנתאות.

המכון לרפורמות מבניות, מהו?

המכון לרפורמות מבניות הוא מכון מחקר הנוסד על-ידי עו"ד שרגא בירן ופועל זה עשרות שנים. המכון פועל לקידום העליה בסולם החברתי לשכבות העממיות ועמד בראש כוח המשימה הלאומי להתחדשות בממשלת בנימין נתניהו. 2009- עירונית ודיור בהישג יד, שהיה לחוק ב

5

הגיע הזמן להתעסק בעיקר: אלו הרפורמות שבאמת דרושות לנו כאן ועכשיו עיצומו של העידן החדש והסערה המש

ב

מחקר של המכון לרפורמות מבניות בוחן מחדש את כל השינויים שאזרחי ישראל באמת זקוקים להם כדי שהחיים שלנו כאן יהיו טובים יותר, ושימו לב: הרפורמה המשפטית היא לא אחת מהם

בדמוקרטיות המובילות בעולם לא מאמינים בממשלה בארה"ב; 67% ; בבריטניה 58% ; בגרמניה 52% . שלהם בצרפת ועוד. רוב 78% ; באיטליה 72% ; בפולין 71% הציבור לא מאמין שקולו נשמע, ולכן חלק גדול מהצי בור גם לא מצביע בבחירות. בראיון לתקשורת, אמר משה רדמן, ממובילי המ חאה כנגד הרפורמה המשפטית: "גדלתי בלוד, ומעט מאוד חברי ילדות שלי נמצאים בהפגנות. גם תושבים משדרות, ממגדל העמק ומבת ים לא שם. החברה מה פריפריה מסתכלים על ההפגנות כסיפור תל-אביבי". עוד, הוסיף רדמן, "אנחנו צריכים לעשות זום אאוט ולהגיד: זאת ממשלה שמנותקת מהעם, לא לגיטימית, שלא רואה את הציבור". המחאה היא על נושאים שה ציבור הרחב אינו משתתף בהם, כי הוא לא מאמין שמ שהו ישתנה, כפי שכמעט קרה לאחר מחאת האוהלים .2011 של העלייה לאורך הסולם החברתי בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה – יכולה לאחד את כולם למען מטרה משותפת, שכן מדובר ברצון אחד משותף למרבית העם

תוללת על פני הארץ – אנשים משני צידי המתרס אינם מואילים בטובם לחשוף לאן הם חותרים באמת, כשכל צד נותר נצור

בעמדתו ושומר את הקלפים שלו לעצמו. בזמן שכולם עוסקים ב-"איך", ה-"מה" נעלם על ידי הרפורמיזם השלטוני, ותנועת ההתנגדות אינה מציגה את הרפור מות הנחוצות לנו בתחומי חיי היום יום שלנו. עם ישראל רוצה לעלות במעלה הסולם החברתי על כל שלביו – חינוך, רווחה, בריאות, דיור ותעסוקה, כשהמסגרת לכל התחומים הללו היא ה-"בית". אז מה הן אותן הרפורמות שבאמת נחוצות לנו כאן ועכשיו? מחקר חדש של המכון לרפורמות מבניות בוחן מחדש את כל השינויים שאזרחי ישראל באמת זקוקים להם כדי שהחיים שלנו כאן יהיו טובים יותר. אין לנו דרך לדעת באופן מפולח מי הם האנשים הנ מצאים בכל צד של המתרס, כמובן פרט לקואליציה והאופוזיציה, וכן דוברים וארגונים מתוקשרים המ זוהים במערכה הזו ומביעים את עמדתם בתקשורת חדשות לבקרים. עם זאת, נראה כי השכבות החלשות ברובן נעדרות מהמערכה. שוב. לציבור הרחב יש קול, אך קולם לא נשמע מתוך ייאוש, היעדר אמון בשלטון הקיים, ואולי גם זה שלפ ניו. מדובר בתופעה גלובלית, לפי מחקר שמציג מכון – שיעור גבוה מהאזרחים Ipsos המחקר של לונדון

6

דיור תעסוקה

חינוך

רווחה

בריאות

/ עיבוד: שירי עצמון freepik : איורים

7

לא העלתה על סדר היום את הטיפוס על שלבי הסולם החברתי, עליו אנחנו מדברים כאחד מיסודות הדמוקר טיה," מסביר עו"ד בירן. איפה המוסדות והארגונים היציגים? לטענת עו"ד בירן, המוסדות והארגונים היציגים, ובהם הסתדרות העובדים, הסתדרות המורים, ההסת דרות הרפואית, לשכת עורכי הדין, לשכת המתכננים וכו' – אינם פועלים כדי להוביל את האנשים החלשים בחברה במעלה הסולם החברתי. ״מתבקש שכל אחד מהארגונים האלה ייקח את חלקו – ויוביל את הרפורמה החברתית מול הממסד הממשלתי הנמצא בשלטון, כדי לפתוח פתח לעידן חדש לשכבות אותן הם מייצגים. הרי ברור שככל שה זמן עובר, והעושר החדש מתרכז בידיים מעטות יותר, ההזדמנות ההיסטורית עשויה להיות מוחמצת. אם הם יקומו כאחד, ובראשם הסתדרות העובדים הכללית, המהפך ימומש״, טוען עו"ד בירן. מהו העושר החדש? אנו נמצאים בעידן חדש – של עושר חדש. עושר שהוא לא רק נכסי ואינו נחלתם הבלעדית של העשי רונים הגבוהים. זהו עושר בלתי מוחשי שיכול להגיע לכלל השכבות החברה הישראלית. ״אם המדינה לא תדע למקסם את הפוטנציאל הגלום בעושר הזה של ההון האנושי בעיקרו, תהיה זו בכייה לדורות. המחאה הנוכחית מדברת על פרוצדורה, על ה-"איך" שהוא גם חשוב, אך בו זמנית היא מזניחה את ה-"מה", שהוא הדבר החשוב באמת," טוען עו"ד בירן במחקרו. הסולם החברתי שצריך ואפשר לטפס בו כולל את שלבי הרפורמות הדרושות בחינוך, בריאות, רווחה וב שוק העבודה – אך הבסיס לכולם הוא הדיור. גם אם ייפ תרו כל הבעיות בתחומים הללו, ללא דיור ראוי בהישג יד – לא תהיה נגישות לבריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה. לילד שחי בשכונת עוני לא משנה שיש חינוך ובריאות "בחינם", כל עוד אין לו בית ראוי לחזור אליו. מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה הראה כי בעלות גבוהה יותר על דיור של משפחות מעוטות הכנ סה, משפיעה באופן חיובי על מעורבות אזרחית ושיעו רי הצבעה גבוהים, על כניסה לשוק העבודה, על איכות בתי הספר, על יציבות במקום המגורים ועל עלייה ברמת החיים בדירה. עמ יי יד ןצ רה הע וז דשמר נ והי וחתד ש בואו נדבר רגע על ההזדמנויות שהאדם יוצר לעצ מו. מהפכת המידע, והגידול הדרמטי בפריון העבודה והייצור – שינו ללא היכר את מבנה העבודה מייצור פשוט לשירותים מתוחכמים. נוצר לנגד עינינו מעמד יוצרים חדש, שהוא למעשה המעמד היצירתי של העושר החדש. מעמד זה מורכב ממדענים, מהנדסים, ארכיטקטים, מעצבים, סופרים, אמנים ומוסיקאים, ולמעשה כל מי שמשתמש ביציר

הדיירים לקבל ככל בעלי הקרקע במדינה זכויות קומ בינציה, על בסיס זכויות בנייה מרביות. בפועל, הות- מ"ר בלבד 12 קן על ידי הממשל הקודם תקן שמעניק לדירה הקיימת. האפליה והדריסה החמורה של תושבי השכונות לא תוקנה גם על ידי הממשלה הנוכחית. בית המשפט העליון ביקש מהשלטון המקומי והתאחדות הקבלנים להתייחס לעתירה בהקשר לתקן האמור, השלטון המקומי בתגובה ביקש לדחות את הע תירה, ולהשאיר את המצב המקפח לכאורה על כנו.

השאלה האסטרטגית היא: מהו התוכן החברתי של המחאה? המלחמה על דמותה של מדינת ישראל הדמו קרטית צריכה להיערך בהשתתפותו של הציבור הרחב כולו, וזה יקרה אך ורק כאשר הציבור יתן את קולו על מה שהוא נלחם באמת ביום יום. רק כך – התחרות בין הצדדים תהיה על הקול של הציבור הרחב, הרוצה את הרפורמות שבאמת נחוצות לו, סביב הסולם החברתי – רפורמות הנוגעות בחינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור והתעסוקה. "התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל לדיור איננה יכולה להיות מוגבלת לאספקת 2040 לשנת דירות בניסוח כוללני כפי שהיא היום, אלא ביצירת ה-"בית" לכלל האוכלוסייה של מדינת ישראל, שהיא מפולחת לכל מגזר ולכל מיקום – משום שהיא המסד ליתר השלבים בסולם. אנו באים להציג במחקר את הסו לם החברתי הניצב על סדר היום הלאומי כמטרה אסט רטגית עליונה של החברה הישראלית – ויצעיד אותה לעידן החדש". מסביר עו"ד שרגא בירן, ראש המכון לרפורמיות, את התהליכים הנחוצים כיום במשק. לא על פי יפוי כח – אלא על פי יפוי מצפון ומה עם רוב העם? אלו שמנסים לגמור את החודש? אלו שידם אינה משגת לקורת גג? הרפורמה שמצי גה הממשלה אינה עוסקת כלל בעובדה שהרפואה לא זמינה לכולם בזמן אמת, לדוגמה. היא לא מזכירה את המחסור ברופאים, בזמן שחלקם שוקלים כעת רילו קיישן בעקבות הסיכון הדמוקרטי. נזכור, כי העלייה לאורך הסולם החברתי בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה – יכולה לאחד את כולם למען מטרה משותפת, לאור העובדה שבמקרה הזה באמת מדובר ברצון אחד משותף למרבית העם – הרצון לאיכות חיים טובה יותר. "המהפך החברתי יכול לבוא מתוך תקווה כאן וע כשיו באחדות הלאומית," מסבירה ד"ר שגית אזארי ויזל, סמנכ"לית המכון, "אולם אם הייאוש יתפוס את מקומה של התקווה וישתלט עלינו – התהליך הקשה של העוני יצמיח כאן את הפונדמנטליזם, את האלי מות והטרור. כבר היום רואים שהאלימות העולה לכדי טרור הפכה לתופעה של סחיטה באיומים, דמי חסות, השתלטות של קבוצת פשע, אלימות מגדרית, אלימות 150- במגזרים שונים ובעיקר במגזר הערבי, שהגיעו לכ מקרי רצח מתחילת השנה. הוצאה מהעוני והדחק, רק היא יכולה לפתור את בעיית אלימות הרחוב, במשפחה וגם במגזר הערבי". ממשלת השינוי חוקקה בחוק ההסדרים של שנת את התקנות לגבי שיקום השכונות וההתחדשות 2022 העירונית, שנמצאות כיום בדין בבית המשפט העליון. אלף משקי בית, מצפים בשלב 540- תושבי השכונות, כ זה לפסיקה מבית המשפט העליון. המכון לרפורמות מבניות עתר לבג"צ בשם תושבי השכונות, שקיבלו את הזכויות על הדירה והקרקע , שיושמה על ידי ראש 2009 במסגרת הרפורמה בשנת הממשלה דאז נתניהו. לטענת המכון, זוהי זכותם של

צילום: ורדי כהנא שרגא בירן: "מדינת ישראל יכולה וצריכה לעשות את המהפך לקראת העלייה בסולם החברתי, שכיום היא חסומה. החקיקה כבר קיימת, צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות"

מאז השבעתה של הממשלה, לא עלתה לסדר היום אף אחת מהרפורמות המהותיות שראש הממשלה, בני מין נתניהו, קידם בעצמו בקדנציות קודמות שלו, כמו דיור בהישג יד, התחדשות עירונית תוך הענקת מלוא הזכויות והסדרים בבריאות ובחינוך שהועלו מיד לאחר , אך בפועל לא יושמו. 2011 המחאה החברתית בשנת "גם המחאה החברתית, למעשה עד עצם היום הזה,

שגית אזארי-ויזל: "המהפך החברתי יכול לבוא מתוך תקווה ואמונה באחדות הלאומית. אם הייאוש יתפוס את מקומה של התקווה – התהליך הקשה של העוני יצמיח כאן את האלימות והטרור" צילום: ישראל הדרי

freepik : איור

8

ישראל מצליחה למשוך אליה השקעות זרות בזכות המיומנות הגבוהה של כח האדם, השוק האמין והחופשי יחסית למשקיעים חיצוניים, ובייחוד בתחום ההיי-טק". למדיניות הממשלתית השפעה רבה על אטרקטי ביות ההשקעה בישראל, ולכן יש לוודא שמדינת יש ראל תתמיד ברפורמות הכלכליות-חברתיות, על מנת להמשיך את המגמה של העשורים האחרונים – שהפכה את כלכלת ישראל לכלכלה אטרקטיבית במיוחד עבור משקיעים זרים. דבר זה מחייב לאפשר את הטיפוס על שלבי הסולם החברתי, לצורך קידומה ופיתוחה של מדינת ישראל. הערליפוהרבמוסותלםהדהרוחבשרותתילצורך התעסוקה כאבן דרך במסמך אסטרטגיה של משרד השיכון האמריקאי ט � ) נכתב: "הבעלות על דיור היא התחייבות לבי HUD( חון כלכלי-אישי, דרך הבעלות המשפחה רוכשת מקום לחיות, לגדל ילדים ולהשקיע בנכס שערכו יכול לצ מוח, ולספק את ההון העצמי הדרוש להקמת עסק קטן, למימון השכלה גבוהה, או לביטחון כלכלי בגמלאות". ש � מיליון מ 4 על פי נתוני הלמ"ס, ישנם למעלה מ- מיליון 3.9- תתפים בכח העבודה הישראלי, מתוכם כ מועסקים, וכרבע מיליון אינם מועסקים, כלומר מוב טלים ומחפשים עבודה או יכולים לעבוד, אך לא מש תתפים בכח העבודה. מ � שקל ל 11,510 השכר החודשי הממוצע עומד על כ- מהאוכלוסייה מרוויחים מתחת 70%- שרת שכיר, אך כ לשכר הממוצע. בנוסף, שיעור השכירים בערים המרכ זיות שמרוויחים שכר מינימום או פחות עומד על מעל .46.2% . בירושלים, שיעור זה מגיע לכדי 30%- ל מיליון 1.95- על פי דוח העוני של הביטוח הלאומי, כ חיים מתחת לקו העוני, יותר מחמישית מאזרחי המדי-

. אמנם 2010 נה, לעומת כרבע מאזרחי המדינה בשנת חלה ירידה בשיעור העניים בעשור האחרון, אך נתוני העוני עשויים להחמיר עם המשך שבירת שלבי הסולם החברתי. שכר העבודה מתואם עם פריון העבודה. על פי נתוני בנק ישראל, צמיחת פריון העבודה של ישראל הואצה בעשור האחרון, ואף החל תהליך של צמצום , שהתעצם בעת OECD- הפערים ביחס למדינות ה היציאה ממשבר הקורונה. יחד עם זאת, פריון העבודה הישראלי הוא אחד האתגרים הגדולים והחשובים העו מדים בפני שוק העבודה הישראלי. בשנים האחרונות עולם העבודה משתנה לנגד עי ננו, כאשר ברקע התקדמות טכנולוגית מרחיקה לכת. הבנק העולמי מציע מספר רפורמות, בהן: השקעה בהון אנושי והגברת ההגנה החברתית. רפורמות אלה מחייבות את הממשלות להתמודד עם בעיות העוני ואי השוויון. החינוך והרווחה כחלק מאמנה חברתית "ישראל היא מדינה משכילה. כמחצית מהאוכלוסייה 36% , הם בעלי השכלה על תיכונית 64 עד 25 בגילי מאזרחי ישראל לא 12%- בעלי השכלה אקדמית ורק כ סיימו תיכון. עם זאת, איכות ההשכלה מוטלת בספק. מהאוכלוסייה 20% על פי נתוני הבנק העולמי, מעל בישראל אשר סיימו תיכון קיבלו ציונים נמוכים מאוד , שהיא רמה אחת לפני 2 באוריינות, ציון נמוך מרמה הרמה הנמוכה ביותר," מסבירה ד"ר אזארי-ויזל. הטכנולוגיות החדשות משנות את אופי העבודה בעו לם כולו, דבר המחייב חינוך לצד תנאי רווחה ומחייה, המאפשרים לצבור מיומנויות תואמות לעידן החדש. המדיניות הממשלתית צריכה להתמקד ב-"אמנה חברתית" – מתן הזדמנויות שוות לכל התושבים, על ידי רכישת מיומנויות. הדרך הישירה לעשות זאת היא לתמוך בהתפתחות בגיל הרך. רק דרך הבטחה שלכל ילד תהיה גישה לתזונה נאותה, בריאות, חינוך, הגנה וקורת גג, במיוחד בשנים המוקדמות בחייו – ניתן יהיה לייצר בסיס איתן ויציב לפיתוח מיומנויות בעתיד. חוקר החינוך המוביל בארה"ב, אריק הנושק, הראה כי התשואות להשקעה בחינוך בגילים המוקדמים הן הגבוהות ביותר. ההתקדמות הטכנולוגית מעצימה את החשיבות של למידה עצמית ויכולת פתרון בעיות, אלו למעשה בין המיומנויות הבסיסיות עליהן הצהיר הבנק 40% , העולמי. על פי פרופ' בן-דוד ממוסד שורש מהילדים בישראל נמצאים ברמה הנמוכה ביותר במיומנות יכולת פתרון בעיות. שיעור

תיות כרכיב מרכזי בעבודתו ועסקיו. ה � מ 34% מהמחקר עולה שמעמד זה, המונה כיום כ עובדים בישראל, הוא הדגם החדש של העבודה, אליו כדאי להוביל, דרך הסולם החברתי, את מרבית העוב דים במדינת ישראל. אלף 400- "העושר הבלתי מוחשי," אומר בירן, "כ דולר בממוצע לנפש במדינת ישראל. ההון האנושי וההכרה הבינלאומית בהישגי ישראל, שבאה לידי בי טוי בהשקעות הזרות". ישראל היא מדינה עשירה למדי, לפי המחקר. מהחי שוב של הבנק העולמי לנתוני העושר הכולל בישראל, טריליון דולר בשנת 4- עולה כי היקף העושר עמד על כ .2018 אלף 467- כלומר, העושר לנפש מגיע בישראל לכ ו � אלף דולר, הוא ההון האנ 391- ממנו, כ 84% : דולר מהווה ההון 3% , שי שמקורו בהשכלה של התושבים בלבד מהווה ההון הטבעי, הנובע 1%- המיוצר, ו מאוצרות הטבע. ו � מדינות בעולם, ישראל ע 159 על פי ההשוואה ל- ,2018 במדד העושר לנפש לשנת 25- מדת במקום ה כאשר ישראל בולטת במרכיב הגבוה של ההון האנושי לנפש מסך העושר הלאומי. זו אולי עדות לרמת ההש כלה הגבוהה של הישראלים – על אף שמדד ההון האנו שי מתייחס רק לסך צבירת ההון האנושי, המבוסס על מספר שנות לימוד, ולא לאיכות ההשכלה וההון האנו שי של התושבים. על פי נתוני הלמ"ס, סך התנועות בהשקעות הזרות י � מ 21.5- הסתכם בכ 2021 הנכנסות לישראל בשנת כ � מהתמ"ג. מלאי ההשקעה הנ 4.5% ליארד דולר, כ- מיליארד דולר. 226.6- הסתכמה ב 2021 נסת בסוף שנת ״השקעות זרות מאפשרות זליגה של ידע, מיומנויות וכישורים מרחבי העולם אל תוך המדינה – ובכך מאפ שרות את שיפור התפוקה הכלכלית שלה ואיכות החיים בה," מסבירה ד"ר אזארי-ויזל ומוסיפה כי "מדינת

המדיניות הממשלתית צריכה להתמקד ב-”אמנה חברתית”, מתן הזדמנויות שוות לכל התושבים, על ידי רכישת מיומנויות המתחילה כבר בגיל הרך

freepik : איור

2020 , אחוז המשתכרים עד שכר המינימום ברשויות נבחרות

46 %

44

%

38 %

38 %

38 %

34 %

31 %

זה הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות, אליהן בן דוד ערך את ההשוואה.

תל אביב

חולון

חיפה

באר שבע

ערד קריית שמונה

ירושלים

עיבוד נתוני המכון לרפורמות מבניות לנתוני קובץ רשויות מקומיות למ"ס

9

האמנה החברתית אמורה לכלול גם יסודות של הגנה חברתית. הסיכונים המוגברים בהם נתקלים עובדים, באופי הדינמי והמשתנה של שוק העבודה, צריכים לקבל גם הם מענה בהסדרים המגינים על עובדים. מדובר בחוזה חברתי חדש, שיביא לחיזוק מערכת הביטחון הסוציאלי ופיתוח הון אנושי. למידה לאורך החיים, הכוללת רכישת מיומנויות במהלך החיים, ולא הסתפקות באלו שנרכשו טרם הכניסה לשוק העבודה. "חיזוק והרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה, יחד עם השקעה בהכשרות המקצועיות הרלוונטיות לשוק עבודה מודרני, יסייעו בשיפור כישורי העובדים. כל אלו הם המפתח לשילוב בתעסוקה איכותית, שתוביל להכנסה ראויה ויכולת לטפס בסולם החברתי," מסבי רה ד"ר אזארי-ויזל. בריאות סביב פירות הביג דאטה ההוצאה הלאומית לבריאות, הכוללת הן את ההוצאה ,)35%( ) והן את ההוצאה הפרטית 65%( הציבורית מהתמ"ג. 7.6%- על כ 2022 עמדה בשנת שיעור המימון הפרטי (לא כולל חו"ל) מהתמ"ג עמד , ועלה מעט בהשוואה לשנים 2.6% על 2022 בשנת הקודמות. שיעור המימון הציבורי (תקציב המדינה ומס מהתמ"ג וירד 4.9% על 2022 הבריאות) עמד בשנת בהשוואה לשנים קודמות. אתגרי מערכת הבריאות קשורים לשימור של כח אדם רפואי על ידי מניעת שחיקה, וכן פיתוח תשתיות ושימור התשתיות של בתי החולים הציבוריים. כאמור, שיעור ההוצאה במימון ציבורי נמצאת במגמת ירידה לאורך זמן, בעוד ששיעור המימון הפרטי עולה. התה ליך הבלתי פוסק של הפרטת מערכת הבריאות – עלול להביא לכך שהמומחיות במיטבה אינה נגישה לחלשים ביותר בחברה. הה רד יפגוירטמל יהתב לממעער ןך רהפרו פאוהא הח ב ר ת י ת מערכת בריאות ציבורית אוניברסלית נהנית מקהל מטופלים, אשר אותה מערכת מכווינה אליהם באופן מאורגן, ומתוקף כך גם מן המידע הרפואי שאותם מטו פלים מפקידים בידיהם. החלטות ותקנות על רשומות רפואיות של מטופלי מערכת הבריאות הציבורית אינן מתייחסות כלל לא ספקט הקנייני. הן אינן מתייחסות להסדרת זכויות צי בור המטופלים לתועלות ו/או רווחים מתוצרי המחקר והפיתוח המבוססים על רשומותיהם הרפואיות, ועל כן בפועל אין כל ערובה כי הציבור הישראלי ייהנה מחד שנות רפואית זו. הבעלות על הביג דאטה הנוצר בהליך זה, אינו מוס דר בחוק ונמכר בנזיד עדשים. המכון לרפורמות מבניות מציע במחקרו מודל כלכלי ומשפטי מותאם לישראל, אשר יאפשר צדק חלוקתי של פירות הביג דאטה, המתבסס על המידע הרפואי של המטופלים. כל רווח כספי הנובע מאותו מידע רפואי מצטבר צריך להיות מוזרם למערכת הבריאות הצי בורית ו/או המטופלים עצמם, על מנת לקדם רפואה מתקדמת חברתית וברת השגה.

2021 – 1960 גודל דירה וגודל משק בית ממוצע בשנים

5

4

3

2

2021

1960

1965

1970

1975

1980

1985

1990

1995

2000

2005

2010

2015

2020

את האמת הזאת העלימו במשך דורות שלמים הבי רוקרטים של רשות מקרקעי ישראל, ששיווקו את מר בית הקרקעות לדיור כמוצר אחיד, ללא ייעוד ספציפי על בסיס טענה שהיצע גדול יותר יעצור את עליית המ חירים של הדיור. ובפועל, כפי שכולנו כבר יודעים, למרות המאמצים, ככל שגדל ההיצע הספקולטיבי – המחירים הוסיפו לע פ � מיליארד שקל ממחירי הס 203 לות. ורמ"י קיבלה קולציה. מי ששילם את המחיר בפועל הן המשפחות, שחי פשו פתרון לדירה ונאלצו לרכוש דירות שלא בהכרח מתאימות לצרכיהן או יכולותיהן. משבר הדיור נגרם בעקבות העלאת המחירים מלמטה עקב הביקוש הג בוה, והעלאת המחירים מלמעלה על ידי השיווק הספ קולטיבי של רמ"י, והוביל לכך שהדיור אינו בהישג יד בימים אלו גם לעשירון השישי במרכז הארץ. מניתוח נתוני למ"ס, עולה כי שיעור הבעלות על ונמצא במגמת ירידה לאורך 67%- דיור עומד כיום על כ הזמן, שיעור זה כולל גם את הבעלות על דירות לא ראויות למגורים. לרוב משקי הבית בעשירון התחתון אין דירה בבעלות. זאת, בנוסף לכך שמשקי הבית בע שירונים התחתונים שכן הצליחו לרכוש דירה בישראל, בהחזרי המשכנתה, 20% מתמודדים היום עם עלייה של עקב משבר האינפלציה בשוק, ונאבקים חודש בחודשו כדי להמשיך ולהחזיק בדירה שבבעלותם. דירה שאיננה ראויה למגורים, לא נמצאת במקום הנכון או לא מותאמת לגודל משק הבית ולאמצעים הכלכליים של הרוכש – היא לא באמת “הבית”

המודל הכלכלי המוצע על ידי המכון – אוסר את מכירת הביג דאטה מפאת היותו חומר גלם שגדל עם הזמן ועם עומק ורוחב המחקר שמתפתח. זכויות המח קר, שיוענקו למדענים, יזמים ומשקיעים, יהיו מוגבלות לנושא ולזמן. עם הצלחת המיזם, יזכו היזמים בחלק מהרווחים ולהחזר השקעתם, והיתרה תשמש את הצי בור להעצמת הרפואה החברתית. "הבית" – הבסיס לסולם החברתי דירה שאיננה ראויה למגורים, לא נמצאת במקום הנכון או לא מותאמת לגודל משק הבית ולאמצעים הכלכליים של הרוכש – היא לא באמת "הבית".

עיבוד נתונים של המכון לרפורמות מבניות לנתוני למ"ס

freepik : איור

10

2021 , שיעור בעלי דירה בבעלות לפי עשירוני הכנסה 90 % 81 % 75 % 71 % 69 %

freepik : איור

66

%

60

60 %

%

54 %

49 %

10 עשירון

8 עשירון

1 עשירון

9 עשירון

6 עשירון

5 עשירון

4 עשירון

2 עשירון

3 עשירון

7 עשירון

הדיור כ-"מפתח" לכל הרפורמות על מנת לעצב את מדיניות הדיור של מדינת ישראל, שמרכיביה הבסיסיים הם התכנון, המקרקעין והמימון, באופן אשר יפתור את משבר הדיור – נדרש מכלול של החלטות בכל אחד ממרכיביה של מדיניות הדיור הלאומית. הרפורמות המוצעות על ידי המכון לרפורמות מב ניות הן למעשה אימוץ מדיניות דיור לאומית למדינת ישראל. "מערך החקיקה הקיים מאפשר ליישם ולממש את מרבית המשימות שעומדות בתחום הדיור”, אומר עו"ד בירן, שהיה בשעתו יו״ר כח המשימה הלאומי להתח דשות עירונית, ומונה על ידי שר השיכון באותן שנים, זאב בוים ז"ל. לדבריו של בירן, "ניתן לבצע את המהפך בדיור כאן ועכשיו, על בסיס מספר החלטות ממשלה ללא צורך בשינוי חקיקה, כגון ניהול של מקרקעי ישראל, על בסיס חוק רשות מקרקעי ישראל משנות השישים למען דיור ציבורי, דיור בהישג יד והתחדשות עירונית – והכל על בסיס הסגמנטציה התכנונית. הסגמנטציה בדיור הקרקע במדינת ישראל היא מוצר בבעלות יחידה של המדינה. במילים אחרות, מונופול, וכמו כל מונופול – המטרה היא למקסם את הפדיון על הקרקע. רק שכח נו שהקרקע הזאת שייכת לנו, לציבור, לכולם. אחת התפיסות שהתקבעו היא שהקרקע במדינת יש ראל היא למרבה במחיר, באמצעות המכרזים הספקו לטיביים של מדינת ישראל. התפיסה הרווחת רואה את מקרקעי ישראל כמשאב עסקי. ככזה, העיקרון המנחה לניהולו ושיווקו הוא השאה מקסימלית של הרווח עליו. תפיסה זו, הרואה במקרקעי ישראל "נכס עסקי", חייבת להשתנות. שינוי התפיסה הוא תנאי הכרחי עבור טיפול אפקטיבי במשבר הדיור ובסוגיית מחוסרי הדיור, התואם את הוראות חוק רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, המוצר הזה שנקרא "דירה", נמכר כאילו

מוכרים 8% המסווגים ברמה הנמוכה ביותר, ורק כקבלנים "גדולים", המסווגים כלא מוגבלים בגודל הבנייה והיקף הכספי. מחקר שנערך על ידי לשכת הקבלנים בישראל מהמכרזים שמוציאה 95%- , הראה כי כ 2018 בשנת ל � מהקב 20% רמ"י לבניה למגורים מיועדים רק לכ נים. בידי רמ"י מאגר קרקעות המצויות במרכזי הערים, ואינן משווקות לציבור. הפתרון שמוצע על ידי המ כון לרפורמות מבניות הוא שיווק מגרשים קטנים ולא מתוכננים לקבלנים קטנים או חברות בניה קטנות ובי נוניות במתווה של "אתר-תכנן-ובנה". מהלך זה יאפשר להזרים במהירות יחידות דיור בהישג יד לשוק – ויסייע בהנעת הכלכלה הישראלית וענף הקבלנים הקטנים, שנדחק הצידה לאורך השנים. מחקר שנערך על ידי לשכת ,2018 הקבלנים בישראל בשנת מהמכרזים 95%- הראה כי כ שמוציאה רמ”י לבניה למגורים מהקבלנים 20%- מיועדים רק לכ ״שימוש במסלול של פטור ממכרז יאפשר נגישות מהירה של קבלנים קטנים וחברות בנייה בינוניות – למגרשים קטנים פנויים, אשר מצויים כיום בתת ניצול ברשויות המקומיות, תוך הקצאתן לבנייה ייעודית ומ פולחת לחסרי דיור בבעלות״, טוען עו"ד בירן. "מדינת ישראל יכולה וצריכה לעשות את המהפך לקראת העלייה בסולם החברתי שכיום היא חסומה. החקיקה כבר קיימת, צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות במקרקעין, בתכנון המפולח הקיים ובמימון על פי החוק, שיאפשרו את הנגישות לדיור בהישג יד. דירה ראויה בהישג יד היא הבסיס לרווחה, לחינוך איכותי יותר, עבודה ובריאות טובה יותר," מסכם בירן.

מדובר במוצר אחיד עם ביקוש אחיד. נדרשת הכרה כי רק באמצעות שיווק ייעודי, מפולח, במחיר מתאים לכל פלח, יכול לפתור את משבר הדיור. אין מוצר שאינו מפולח לצרכנים השונים. הצעה זו תביא לכך שרמ"י תחדל מלהיות רשות עם יעדים עסקיים, המנהלת את נכסיה עבור השארת רווחים, ותעבור לתודעה של "נאמן ציבור" המשווק את הקרקעות לדיור על פי הצ רכים. תפיסת הביקוש וההיצע צריכה להשתנות – לבי קוש הכולל את הצרכים, והיצע המתאים לכך, בדומה להגדרה של הצורך והביקוש באנגליה, ממנה למדנו הרבה. שינוי התפיסה ומעבר לניהול קרקעות חברתי יתא פשר כאשר רמ"י תפעל להקצאת המקרקעין באופן של )Planning Segmentation( " "סגמנטציה של פילוח – כלומר, על פי שיווק ייעודי המבוסס על צרכיו ויכו לותיו של המיועד, הדייר. אין דין מחיר קרקע לעשירון העליון כדין חסרי דירה. התכנון למגורים של מינהל התכנון ייעשה באמצעות פילוח תכנוני שיתבסס על הרמה הכלכלית, האפיון הגיאוגרפי, המשפחתי והמגזרי, וכן היכולות הפי ננסיות. למעשה, רמ"י עושה זאת כבר כיום באמצעות מהקרקעות משווקות 30%- שיווק ב-"פטור ממכרז", כ בדרך זו – לא רק לשכבות החלשות, אלא במקומות שבהם רוצים להטיב עם מגזר מסוים. להקסבג למנניטםצבי והנ י טהו בא רה ץ ענף הבנייה הוא משורשר ומבוזר – תואם סגמנ טציה של מקום, גודל וסוג. ישנן מעט מאד חברות גדולות שעושות פרויקטים גדולי ממדים, והרבה מאד חברות קטנות וקבלני משנה שעושים פרויקטים קטנים יותר. על פי מרשם הקבלנים במשרד הבינוי ו � קבלני בניה למג 7,500 והשיכון, בישראל קיימים רמות, לפי גודל הפרויקטים שהם 5- רים המסווגים ל יכולים לבנות, מבחינת מ"ר ומבחינת ההיקף הכספי מתוכם הינם קבלנים "קטנים" 76%- של הפרויקט. כ

עיבוד נתונים של המכון לרפורמות מבניות לנתוני למ"ס

11

לקראת בג"צ השכונות: הדיירים דורשים צדק חברתי

ה

שיכונים בת"א. הבייס של ביבי? צילום:אוסף התצלומים הלאומי, זולטן קלוגר

האם נתניהו יכבד את החוקים שכבר חוקק לטובת דיירי השכונות?! או שישאיר את הבייס שלו בשיכונים לאוקטובר 10- כבעלי זכויות סוג ב' !? ב יקיים המכון לרפורמות מבניות כנס בנושא בג"ץ השכונות, לקראת דיון בבג"ץ שיתקיים בחודש נובמבר. בכנס יופיעו מיטב המומחים מתחום המשפט, אנשי אקדמיה, תושבי השכונות המיועדות להתחדשות עירונית ופעילים חברתיים. זוהי קריאה אחרונה לפוליטיקאים וראשי הרשויות המקומיות, האם ישמעו את זעקתם של תושבי השכונות?

קצת אור בקצה המנהרה. משך שנים עמל המכון על פתרון מחדלים חברתיים מתוך מטרה "לחקור כדי לפתור", והוא שיזם את חקיקת החוק להתחדשות עירונית - הענקת זכויות קניין לתוש- ,2009 - וב 2008 - בי השכונות ודיור בהישג יד במכר ב לפני למעלה מעשר שנים, וזכה לחקיקה בידיו של ראש הממשלה הנוכחי. השאלה המרכזית היא, איך מעוררים את הממשלה בכל הנוגע לענייני דיור ו וכיצד שומרים על קניינם של תושבי השכונות ובונים להם עתיד טוב יותר. עוד נראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה המחקר של המכון האקדמי לרפורמות מבניות מציע עסקת קומבינציה פשוטה, בין יזמים לבעלי קרקע, קרי: תושבי השיכונים המתפוררים. זה יעבוד כך: כל אחד מבעלי הדירות של השכונה המתחדשת, יהא זכאי לקבל את חלקו היחסי בזכויות הבנייה שתיווצרנה כתוצאה מה ריסת השכונה והתחדשותה. בדרך זו, יוגדל משמעותית התמריץ של בעלי הדירות להסכים למיזמי התחדשות עירונית והביקוש אליהם יעלה משמעותית. בעוד פחות מחודש ייתכנסו טובי המומחים בתחום המשפט והכלכלה לדון בנושא העתירה לבג"ץ וחידוש ההתחדשות העירונית. זוהי ההזדמנות של הפוליטקאים לעשות מהפך חברתי משמעותי בהכרעת גורלם של תו שבי השכונות.

סערה המשתוללת על פני הארץ דנה עד עתה, על ה'איך' ולא על ה'מה' - איך לבחור שופטים, איך לבטל פסילה של חוקים בלתי חוקיים על ידי העליון?! איך לקבל מתנות?!

לצד השיח הער הזה, נשכח הדיון על "המה", בעיקר בכל הקשור לחוקי יסוד חברתיים: בריאות, חינוך, השכלה, רווחה, פנסיה, ואם בנדל"ן עסקינן - קיימת התעלמות כמעט מוחלטת משני מוקדי העוני של מדינת ישראל: חסרי קורת גג והכנסות מינימליות המתקשים לרכוש דירה וכן תושבי שכונות המיועדות להתחדשות עירונית. מדובר במשפחות ותושבי השכונות שקניינם נדרס, משפחות שעתירתם "עתירת השכונות" נידונה במשך שנה בבג"צ. ההסתדרות היא נציגתם, שהרי מלחמתה על 17.5% שקל בחודש ב 5,300- העלאת שכר המינימום מ שקל לחודש, בעוד שפתרון 6,000- תעלה את השכר לכ העשירונים התחתונים תעלה להם את 5- בעיית הדיור ל שקל לחודש. 2,500- ההכנסה הפנויה לכל חייהם ב

האם בשנה הבאה ישבו תושבי השכונות על המרפסת ויספרו ציפורים נודדות?

לא ניתן לפתור את המשבר החוקתי או המשפטי ללא פתרון בעיית הדיור. מחקר חדש שערך צוות חוקרים של המכון האקדמי לרפורמות מבניות, בראשות עו"ד שרגא בירן, בנושא מדיניות דיור לאומית למדינת ישראל, נותן

12