מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

שעוסקים בכך מעידים כי התשובה לשאלה זו מעורפלת, וככל הנראה יש הערכת חסר של הפרדת אחאים, כלומר – שיעורי ההפרדה גדולים מכפי שנראה. מחקרן של ג'ונס ועמיתות אחאים שהוצאו מביתם בסקוטלנד. המחקר הראה כי 200- ) בחן כ Jones et al., 2019( כאשר מתעמקים בתמונת האחאים המלאה של ילדים ופעוטות, ובכלל זה נבירה בשולי התיקים שלהם במערכות הרווחה כדי לקבל תמונה משפחתית מלאה יותר, מתגלה עלייה דרמטית בשיעורי ההפרדה. החוקרות מצאו כי בשבע מתוך כל עשר דיאדות של אחאים, האחאים חיו בנפרד ולא היה ביניהם קשר ישיר. הן מצאו גם כי משך הזמן המתארך מחוץ לבית מעלה את שיעור הזרות בין האחאים, כלומר – את שיעור הקשרים המרוחקים או המנותקים. : כיצד צריכה להיות מוגדרת אחאות בחינה של סוגיה זו מחייבת את העיסוק בשאלה קשר דם? חיים משותפים תחת אותה קורת גג ובאחריותם של אותם הורים? ומה דינה של אחאות למחצה? וכיצד יש להתייחס לאח שנולד להוריו לאחר שנים רבות שבהן אחיו מחוץ לבית? או לאחאים במשפחת אומנה או במסגרת חוץ-ביתית אחרת? מחקרם של לרי ילדים דרך ארבע הגדרות 100,000- ) בחן את נתוניהם של כ Lery et al., 2005( ועמיתים שונות של אחאות, והראה כי למרות חפיפה ניכרת, ההגדרות מציירות מפות אחאות שונות. כלומר, הגדרתה של אחאות אצל ילדים בהשמה חוץ-ביתית מורכבת, ויש להעמיק ולבחון ברגישות את מפת הקשרים האחאיים של כל ילד וילדה. לאחר הכרה זו במיעוט המחקרי ובמורכבות שעולה מתוך הנתונים האפידמיולוגיים של התופעה, תעסוק סקירת ספרות זו בשלושה נושאים מרכזיים: אחאות כגורם התורם לרווחתם הנפשית של ילדים בהשמה חוץ-ביתית, גורמים המעודדים או מעכבים השמה משותפת של אחאים והקשיים המלווים השמה והחזקה של קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית. אחאות כגורם התורם לרווחתם הנפשית של ילדים בהשמה חוץ-ביתית הנתון הבולט ביותר העולה מתוך המחקר העוסק בהשמה חוץ-ביתית של אחאים הוא שקשר אחאי עשוי לתרום לרווחתם הנפשית של ילדים שהוצאו מביתם, ולהוות גורם של חוסן עבורם. מחקרים בחנו את רווחתם הנפשית של ילדים בתנאים של קשר אחאי חי, רציף וקרוב, וכן את האופן שבו השמה משותפת של אחאים לעומת השמה נפרדת עשוי להשפיע על הרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער. של ילדים למסגרת החוץ- תחושת השייכות מחקרים העידו על תרומתו של קשר אחאי ל ביתית או למשפחת האומנה, ועל תפקידו בחיבור שלהם לדמויות ההוריות החדשות, ובכך – בהקלה אפשרית של תהליכי הסתגלות. כלומר, ילדים שהושמו יחד עם אחיהם נטו להרגיש שייכים יותר למסגרת וליצור קשר טוב יותר עם הדמויות המטפלות וההוריות שהם ). מחקרים אחרים Angel, 2014; Hegar & Rosenthal, 2009, 2011 , שהו בחסותן (לדוגמה של ילדים שהוצאו מביתם. לבריאותם הנפשית העידו על תרומתו של קשר אחאי מיטיב ) הראה כיצד מערכת יחסים et al., 2013 Wojciak( לדוגמה, מחקרן של ווז'שיאק ועמיתות מיטיבה בין אחאים יכולה למתן את השפעתה של טראומה, המאפיינת את חייהם של

12