מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

השמה חוץ-ביתית של אחאים – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית בין-לאומית

קשיים בהשמה חוץ-ביתית של אחאים בפריזמה אקולוגית מדיניות גלובלית ומקומית קוראת להשמה משותפת של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות. מסמך מנחה של האו"ם קורא להעדיף השמה חוץ-ביתית של אחאים כשיקול מרכזי בקבלת ההחלטות (ראו נספח). נוסף על כך, אמנת האו"ם לזכויות הילד מציינת את חובתן של המדינות כלפי ילד שאינו חי עם הוריו "לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, (ראו בנספח). אם כן, היות חלק ממשפחה נתפס 2 לרבות אזרחות, שם, וקשרי משפחה" כחלק מזכותו של הילד לזהות שלמה. למרות זאת, שיעורי ההשמה המשותפת של ילדים ), ויש פער בין Meakings, Sebba, et al., 2017; Miron et al., 2013( ובני נוער מתונים בלבד המדיניות ובין המציאות בשטח. במסגרת בחינתו של פער זה בין מדיניות לשדה, נתעמק בקשיים העומדים בדרכה של אחאות בהשמה חוץ-ביתית ובנקודות התורפה שלה: שמירת קשרים חיים ופועמים בין האחאים בצד השמה משותפת. כדי לארגן תמונה קוהרנטית ומקיפה של קשיים אלו, נשתמש בתיאוריה האקולוגית של ). תיאוריה זו גורסת כי התפתחותו של ילד, או במקרה Bronfenbrenner, 1979( ברונפנברנר הזה – של קבוצת אחאים, מושפעת מגורמים שונים במעגלים מתרחבים: מסביבתו הקרובה והמיידית של הילד עם הקשרים שבתוכה (מיקרו-סיסטם), דרך המערכות המקיפות אותו (אקסו-סיסטם) ועד אמונות ואידיאולוגיות של התרבות שאליה הוא שייך (מקרו-סיסטם). בין המיקרו-סיסטם לאקסו-סיסטם נמצאת רמת ביניים (מסו-סיסטם) הנוגעת לגורמים מתווכים בין המיקרו לאקסו – למשל, האינטראקציה של המשפחה עם שירותי הרווחה. כלל המערכות מקיימות ביניהן יחסי גומלין. נראה כי מבנה זה דרוש כדי לשרטט באופן קוהרנטי ומקיף את מפת הקשיים של השמה חוץ-ביתית של אחאים, ובמאמר זה נדון בקשיים ברמת המיקרו, המסו והאקסו.

2 . נוסח עברי בתרגום רשמי של משרד המשפטים. https://cms.education.gov.il/educationcms/units/zchuyot/chukimveamanot/amanot/ amnaoom.htm

15