מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

ברנר לפי התיאוריה האקולוגית של ברונפ קשיים בהשמה חוץ-ביתית של אחאים -

רמת האקסו מערכות המקיפות את קבוצת האחאים

רמת המזו ‘בין לבין’

רמת המיקרו סביבת הקשר הקרובה

1 . מורכבותן של מערכות יחסים בין אחאים בהשמה חוץ-ביתית קשיים ברמת המיקרו: מחקרים רבים מעידים על מורכבותן של מערכות היחסים האחאיות בין ילדים ובני נוער Milojevich , בהשמה חוץ-ביתית, ועל האינטנסיביות הרגשית המאפיינת אותן (לדוגמה ). מחקרים שהשמיעו את קולם של האחאים et al., 2021; Parker & McLaven, 2018 עצמם בצד הורי אומנה ודמויות מטפלות אחרות מתארים חוויה דיאלקטית של קשר, המתאפיין מצד אחד בתחושות של שייכות, תמיכה ונחמה עקב השהות המשותפת, ומצד שני קושי, אי-נוחות ורצון לשים גבול לקשר האחאי הנחווה כ"דרישת שלום" מדפוסי ) מתארת Leichtentritt, 2013( העבר המשפחתיים אל החיים העכשוויים. ליכטנטריט את האחאות בהשמה חוץ-ביתית כחוויה קוטבית בבסיסה, כלומר – היא מכילה מטבעה רגשות סותרים הדרים בכפיפה אחת: רצון להיות יחד בצד רצון בנפרדות, חברות בצד תחרות וקנאה. נראה כי חוויה זו מאפיינת לא רק את הקשר בין אחאים בהשמה משותפת אלא גם בין אחאים בהשמה נפרדת. לדוגמה, מחקרים שבחנו את הקשר האחאי אצל אחאים שאינם חיים יחד ונפגשים מעת לעת מתארים תחושות של בלבול ומבוכה לצד ). אמביוולנטיות Cossar & Neil, 2013 , סקרנות, ורצון בחיבור לצד תחושת זרות (לדוגמה ואינטנסיביות רגשית מאפיינת יחסי אחאים ככלל, אך אפשר להניח שאלו יתעצמו אצל Katz & Hamama,( ילדים שהוצאו מביתם על רקע של אקלים משפחתי מתעלל או מזניח .)2018; Kramer et al., 2019 בהמשך לכך, מחקרים עוסקים ברצף של איכות מערכת היחסים האחאית בהשמה חוץ ביתית – ממערכת יחסים תומכת ומנחמת עד למערכת יחסים שתלטנית ופוגענית. מחקרים

16