מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט

דיני משפחה התבוננות מרוכזת על הזירות שבהן עולה שאלת הקשר בין אחאים, שאגע רק בחלקן בסקירה זאת, מלמדת על חולשתו היחסית של הקשר מבחינה משפטית. הקשר האחאי, הנתפס כמובן מאליו בנסיבות משפחתיות "תקינות", כאשר המשפחה מתפקדת כיחידה אינטגרטיבית, אינו מוגן בשלמות כאשר המשפחה מתפרקת. בהקשרים מסוימים האחאים נעדרים כליל מההתייחסות המשפטית, ובאחרים הם בגדר "נוכחים נפקדים", במובן זה שהדין אומנם מכיר במשתמע במעמדם, בזכויותיהם ובהגנה על האינטרסים שלהם, אך הכרה זו אינה מדוברת כמעט. עם זאת, שינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בפסיקה, בחקיקה ובקרב הדרג המקצועי – בדיוק כפי שעולה מן הפרויקט שאליו משתייכת סקירה זאת – מלמדים כי תשומת לב נדמה כי שני טעמים בבסיסו של 11 רבה יותר מופנית לכיוון הקשר האחאי, הזוכה בחיזוק. שינוי זה. האחד, עמדה זו עולה בקנה אחד עם השינוי שהתרחש בהתייחסות החברתית והמשפטית הכללית לילדים ולמעמדם במשפחה. זה שנים שילדים הולכים ותופסים מקום שינוי זה, כך נדמה, 12 משמעותי יותר בשיח האקדמי, בעולם המשפט ובמציאות החברתית. אך 13 אינו פוסח על ההיבט של יחסי אחאים, ובעשורים האחרונים — בייחוד מחוץ לישראל לאחרונה גם בארץ, מתחילים לכוון את המבט גם לעבר יחסי אחאים. הטעם השני, נראה כי שינוי זה מתקיים בד בבד עם שינוי המתרחש בתחומי מחקר אחרים, ואפשר שהוא אף מושפע ממנו. על־פי סברה זו, בעבר, בהיעדר הכרה מדעית מקצועית בחשיבותו של הקשר האחאי לרווחת הילד ולהתפתחותו, למשפט לא נמצאה כביכול סיבה להכיר בו ולהגן עליו. ואולם עם השינוי שתואר לעיל במחקר הפסיכולוגי, החלו לבחון יחסי אחאים בחינה נרחבת ומשמעותית יותר גם בעולם המשפט. הוצגו מצבים מרכזיים שבהם מתעוררת שאלת 14 במאמריי שעסקו ביחסי אחאים במשפט הקשר האחאי, ונבחנה בקצרה עמדת המשפט כלפיהם: עיצוב הסדר האחריות הטיפולית של הורים פרודים בילדיהם, חטיפה בין-ארצית, השמה במסגרות חוץ-ביתיות (פנימיות, אומנה ואימוץ) בדומה למצבים הנדונים באסופה זו, התחקות אחר אחאים לאחר מסירה לאימוץ, ואחאות במשפחות "חדשות" (במשפחה שבראשה שתי נשים, אחאים מאותו תורם זרע).

1 1. במקביל לכתיבת מאמר זה נחשפתי לכמה קבוצות חשיבה ולניירות עמדה שגובשו בנושא, למשל, לנייר שגובש במסגרת הקליניקה הסוציו-משפטית לנוער ולצעירים בסיכון, המסלול האקדמי, המכללה למנהל, בהנחייתה של עו"ס ענבר כהן, וכן לנייר עמדה שגובש בשירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, במסגרת פעילותה של עו"ס שלווה ליבוביץ, מפקחת ארצית אומנה. 1 2. ). אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים. המשפט, כב, 2006( ' על שינויים אלה באופן כללי ראו רוטלוי, ס ). זכויות הילד בפסיקה בישראל — ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה. המשפט, 2002( ; קפלן, י"ש 3 .305–303 , ז 13. – על סוגיות Hasday, J. E. (2012). Siblings in Law, Vanderbilt Law Review, 65, 897 ראו את משפטיות שונות בתחום דיני המשפחה. 14. לעיל. 2 ראו ה"ש

21