מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

אפשר לזהות בדברי המשתתפים שתי תפיסות מנוגדות אלו המתקיימות במקביל ו"מתחרות ביניהן" על הבכורה על פי המקרה הספציפי שבו דנים, על תנאיו והקשריו השונים. תפיסות אלו מעלות שאלות רדיקליות על טובת הילד במסגרות חוץ-ביתית. נראה כי דילמות של השמה וליווי של אחאים מהוות אבן-בוחן לסוגיה זו. , מקבוצות המיקוד שערכנו עולה החשיבות שמייחסים אנשי מקצוע במל"י, המפעל לסיכום להכשרת ילדי ישראל, לקשר האחאי. אנשי מקצוע ראו בקשר זה עוגן משמעותי בחיי הילדים – בהיבטים של ביטחון, קרבה ושייכות, בעיקר בשלבי הקליטה במסגרות. עם זאת, הקושי העיקרי שראו אנשי המקצוע בשהות משותפת של אחאים היה האופן שבו אחאות צמודה עשויה לעכב את התפתחותו האישית של כל אח או אחות כפרטים. כמו כן, אנשי מקצוע ראו בקשר אחאי קרוב פתח לעבודה עם ילדים שהוצאו מביתם לקידומם של דפוסים משפחתיים בריאים. דגש נוסף שעלה בדברי אנשי המקצוע היה הצורך להתייחס אל סט הנסיבות והתנאים הייחודיים של כל קבוצת אחאים, ולדון בכל מקרה לגופו. עוד נושא, שעבר כחוט השני בדילמות שהעסיקו את משתתפי קבוצות המיקוד, היה השאלה מהי מטרתה של המסגרת החוץ-ביתית בחיי הילד: האם היא מהווה תחנת מעבר או גשר שממנו יחזור אל משפחת המקור שלו, או מרחב להתפתחות שממנו יצא אל חיים עצמאיים כפרט? הממצאים שהוצגו כאן מעלים אל פני השטח את חשיבותה של האחאות אצל ילדים בהשמה חוץ-ביתית, בצד מורכבותה הבאה לידי ביטוי בצמתים של קבלת החלטות וכן בהחזקה שוטפת של קשרים מיטיבים בחיי היומיום במשפחתונים. כדי להחזיק מורכבות זו נדרשים קווים מנחים לקבלת החלטות על השמה של אחאים, לצד מסגרת מושגית בסוגיית האחאות, ואלו עשויים לאפשר תהליכי קבלת החלטות שקופים ומושכלים שישקפו באופן המיטבי את טובת הילד.

52