מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

סטודיו פתוח בכפר הילדים כרמיאל: מרחב לימינלי למפגש אחאי

במשותף, ונראה ששלושתם אחזו בעיקרון הישרדותי חשוב – אחד בשביל שלושה ושלושה בשביל אחד. לעיקרון השומר הזה היה כוח רב לצד מחיר, כמובן, הקשור לקושי לפתח פעולה אינדיבידואלית, ליצור קשר עם אדם זר/חדש, המתח הלא פתור בין הנאמנות לאחאים ובין הרצון האישי. הייתה תחושה שמרחב החופש שלהם מצומצם ושכל יציאה מהדפוס כרוכה בתחושת בגידה וסכנה. היה לזה ביטוי מילולי, באמירות כגון "אל תדבר על זה", בהתלחשויות ביניהם, בוויתור על חומרי יצירה או על רעיונות ליצירה, בתלונות על הסטינג ובניהול משא ומתן עם הצוות. יחד היה להם הרבה כוח. הם אל מול העולם. עם הזמן, בקצב מתון, החלו להתפתח יחסים קרובים יותר של הילדים עם אנשי הצוות. הצוות ידע לכבד את מנגנון ההגנה החשוב הקיים ועם זה – להתייחס לכל אחד מהם באופן אישי ולעודד את היצירה האינדיבידואלית לצד השותפות והעזרה ההדדית. הנטייה הטבעית של הילדים לפיצולים וליצירת "מבוגר טוב" ו"מבוגר רע" קיבלה ביטוי בהתייחסות שלהם אלינו ועברה התבוננות ועיבוד כל הזמן כדי לייצר אינטגרציה עבורם. בהדרגה הצליחו הילדים להיעזר באנשי הצוות השונים, לפתח ולבסס קשרי אמון. צוות המנחות של הסטודיו היה יכול לשמש מענה עבורם. הם נזקקו פחות ופחות להתייעצות זה עם זה על היצירות שלהם והיו מסוגלים להתייעץ עם הצוות ולהתקדם בעבודה אישית – לא בלי קושי, כמובן. לדוגמה, באחת הפעמים אמר האח לאחות שמפריע לו שהיא כל הזמן שואלת אותו ושהוא לא יודע מה לענות לה, ושהיא צריכה ללמוד להחליט בעצמה. פעם אחרת אמר אחד האחים לאחות הצעירה, שהייתה תוקפנית כלפי אחת המנחות: "את לא צריכה לדבר אליה ככה, היא באה לטובתך". הנוקשות של דפוס הנאמנות ההישרדותי התרככה, והיחסים יכלו להכיל אמירות חדשות. בסוף שנת הפעילות מתקיימת תערוכת יצירות של הילדים, וכל קהילת הכפר מוזמנת אליה. עקרון ליבה זה של הסטודיו הפתוח יכול להוות חוויה מתקנת בכך שהקהילה נהנית מתוצרי הפעילות של המשתתפים ורואה בהם אומנים יוצרים ולא ״מטופלים״. גם בחלל התערוכה, שעליו עמֵלים יחד הילדים ואנשי הצוות בתהליכי אוצרות והצבה, מתקיימות אינטראקציות שונות בין אחאים. היה אפשר לראות קבוצת אחאים שעוברת יחד מיצירה ליצירה של כל אחד מהם – בהתבוננות משותפת ובתחושה של נוכחות ושותפות ויזואלית במרחב התערוכה, כבני משפחה שבאים לצפות בתוצרי אחד מילדי המשפחה בסיום שנה או פרויקט, מתוך פרגון והתעניינות. , בסטודיו הפתוח מתקיימות אינטראקציות ומתקיימים מפגשים בין אחאים לסיכום הרחוקים מהוריהם ומביתם, ולעיתים רחוקים גם זה מזה. נוכחות הצוות, הער להיבטים משפחתיים בכלל ושל אחאים בפרט, מסייעת בדרכים שונות לקיום הקשרים ולהמשכיותם, וכן להתפתחות, לשינוי ואף לערעור של דפוסי קשר הישרדותיים, מתוך תמיכה במרחב הפוטנציאלי וטיפוחו דרך יצירה ומשחק התורמים להמשך הצמיחה והשגת המטרות ההתפתחותיות של כל אחד ואחת מן האחאים. חשוב לזכור שעבור ילדים שחיו במשפחות ,)1996 , עם חוויות טראומטיות חוזרות, המרחב הפוטנציאלי מאותגר ואף מוגבל (לכמן ונוכחות הצוות הטיפולי בסטודיו הפתוח עוזרת לטפח תנאים בטוחים שבהם המרחב הפוטנציאלי יכול להשתקם ולהתקיים. באמצעות מרחב זה, הילדים היוצרים, ובהם האחאים, יכולים להתנסות בתפקידים חדשים, לעבד נושאים שונים, לבטא צרכים שונים מתוך יצירה משותפת ויחידנית באותו המרחב. בכך המרקם האחאי זוכה אף הוא להזנה ולתמיכה במרחב הסטודיו הפתוח, בתיווך הצוות ותהליכי היצירה.

65