סוניה הרטמן - תחנות חיי

כעין הקדמה

מישהו חכם מאיתנו כבר אמר: "החיים זה מה שמתרחש, כאשר אנחנו מנסים לנהל את חיינו" ומסתבר כי המציאות לעיתים קרובות לא מתאימה למה שתכננו או קיווינו. כנראה האמירה הזו נכונה תמיד, אבל במקרה של אמא שלנו סוניה - העוצמה של מערבולת החיים, מערבולת מלחמת העולם השנייה שאליה נזרקה אמא שלנו, כילדה בת שמונה וכמה חודשים בת יחידה להוריה יוכבד ואברהם ז"ל, בעקבות פלישת גרמניה הנאצית לפולין, היתה כנראה יכולה לפרנס כמה וכמה ספרי הרפתקאות שעליהם כבר נאמר כי הם עולים על כל דמיון. כך, החל מהבריחה מפולין הכבושה על ידי הגרמנים והרוסים, האומץ של סבתא יוכבד לחזור לאזור השלטון הנאצי למימוש מינימום רכוש על מנת שלא יהיו חסרי כל, המשך במסע למזרח סיביר, מקום שאליו רק מגיעים אך לא יוצאים, המסע לדרום ברה"מ בדרך לא דרך, שנות הנערות באוזבקיסטן, החזרה לפולין וההכרה שארץ זו הפכה להיות בית הקברות של העם היהודי וכי כל תושבי פלניצה עיר הולדתה נרצחו על ידי גרמניה הנאצית בעשן משרפות טרבלינקה, המסע בעזרת ארגון ״הבריחה״ לאיטליה, המסע הימי לחציית הים התיכון מאיטליה לארץ ישראל בספינת דייגים רעועה שהוסבה להפלגת מעפילים, החודשים במחנה המעצר , המעבר לשער הגולן 48 בקפריסין, העלייה לישראל במחצית השנייה של אפריל ולאחר כשלושה שבועות - התמודדות בקרב לחיים ולמוות מול הצבא הסורי הפולש לעמק הירדן, ובהמשך - הקמת ישוב חדש, קיבוץ מגידו, בפאתי עמק יזרעאל על חורבות לג'ון הערבית, שהיתה הבסיס ליציאת צבאו של קאוקג'י לקרב משמר העמק. מכלול האירועים הבלתי נתפשים האלו מתאר סיפור חיים שבנסיבות אחרות יכול היה להראות דמיוני ומופרך לחלוטין.

3