סוניה הרטמן - תחנות חיי
יצאנו מפולין כקבוצה של נערים ונערות, ואיתנו רק שלושה זוגות הורים נלווים, של רותקה, יולה ושלי. העבירו אותנו דרומה ברכבת שיצאה מלודז', בהנהגתה של שליחה מארץ ישראל, סוניה כצמן מקיבוץ בית זרע. לפני שיצאנו היא חילקה
לנו חפיסות של סיגריות אמריקאיות, ואמרה לתת לכל שומר גבול חפיסת סיגריות כדי שלא יבדקו אותנו, ויאפשרו לנו לעבור. , בעקבות המלחמה, אירופה 1946 בשנת נותרה הרוסה, ללא שליטה של ממשלות מקומיות קודמות, מחולקת לארבעה אזורי השפעה: אמריקאי, בריטי, רוסי, ואזור קטן בהשפעת צרפת, שניתן לדה-גול תמורת עזרתו בשחרור מהכיבוש הגרמני. אי אפשר היה לעבור את הגבולות ללא בדיקה. פולין, צ'כיה ואוסטריה היו באזור השפעה רוסית, והרוסים כבר אז לא התירו ליהודים לצאת מתחומי שליטתם. לכן הנחו אותנו לומר במעברי הגבול שאנחנו תורכים, שחוזרים לתורכיה לאחר שהיינו בזמן המלחמה בגרמניה, במחנה עבודה בכפייה. כי אסור שהשומרים הרוסים יגלו שאנחנו יהודים, לא במילה, ולא במסמך כלשהו שכתוב בפולנית או רוסית. ללא מחשבה יתרה השמדתי את כל המסמכים שברשותי, כל פיסת נייר, כולל תעודות בית ספר ותעודת זהות. במעבר הגבול הרכבת עצרה, והמשמר הרוסי עבר בקרונות כדי לבדוקאתהנוסעים.
66
Made with FlippingBook Annual report maker