הבית במעלה הורדים
אבא יקר שלנו, בעצם, מה אנחנו עושים פה בכלל? אתה היית אמור לחיות לנצח. אנחנו בטוחים שלא עברה במוחך שום מחשבה וגם לא הרהור על מוות. התשובה הנצחית שלך לשאלה "מה שלומך?" או "מה נשמע?" הייתה: "הכול פיקס." ואנחנו נשאבנו לתוך האופטימיות והאמנו לך שאתה תחיה לנצח. רק בשבוע האחרון בבית החולים, כשהרופאים שאלו אותך איך אתה מרגיש, ענית: "אני סמרטוט." ובמילה אחת הבהרת להם את כל תחושותיך ומצבך, אבל גם בבית החולים היית בטוח שייתנו לך איזו תרופה שתעמיד אותך על הרגליים. סליחה שלא אמרנו לך את האמת על מצבך, פשוט לא רצינו לנפץ לך את החלום. עם אחיך, והגעת לדודה פריימן שגרה ברמות השבים. ההורים נשארו מאחור ונרצחו. 1939- כילד, עלית ארצה ב למדת, עבדת, שירת בצבא ואחרי מלחמת השחרור הצטרפת לקבוצת מגדלי ירקות. הגעת להכל בעשר אצבעותיך, ללא משפחה ותמיכה. היית חקלאי בכל רמ"ח איבריך ובתכונותיך. לאחרונה תמר קליימן ראיינה אותך על קורות חייך ועבודתך בקבוצת מגדלי ירקות. הדהמת את כולנו בזיכרון המופלא שלך על אירועים מהעבר. בראיון אמרת: "אהבתי מאוד את העבודה בקבוצה, נהניתי מעבודת האדמה ופרשתי בגיל מבוגר יחסית. עד היום, כשאני רואה מישהו חורש את האדמה מתחשק לי להחליף אותו." ואמרת שהבן והחתן מכסחים את הדשא במקומך, ובעצם אינך מבין מדוע, כי מכסחת זה כמו הליכון. כשהקראתי לך את הראיון צחקת מכל הלב ואמרת: "את כל זה אני אמרתי, עליי כתבו?" צנוע ועניו היית, אופטימי ללא גבולות, בעל סבלנות אין קץ, חריצות, התמדה, עקשנות והומור אירוני. המשפחה, הגינה והבית היו הכול בשבילך. את רוב זמנך הפנוי הקדשת לגינה. גינה זו לא ראתה גנן מעולם. הגינה הייתה לך הפארק הקסום ביותר בתבל. בבוקר נהגת לשבת בשמש ולצבור אנרגיה, ואחה"צ ישבת בכיסא הנוח עם כוס קפה ושמעת אקטואליה או דיסקים של מייק בראנט, הלנה פישר, בקולי קולות. עד החודש האחרון עוד עבדת בגינה. כל יום קצת, לאט לאט, פה גוזם ענף, שם שותל שתיל... כשהתקשית ללכת סירבת ללכת עם מקלות הליכה כי טענת שהם מפריעים לך להתכופף, להרים ענף, להזיז ממטרה. וכמובן שכל מי שמכיר אותך יודע מהו סימן ההיכר שלך! כובע הבוקרים. לכל מקום חבשת את הכובע ואם חס וחלילה שכחת לחבוש אותו, טענת שאתה עירום. גם בשבועות האחרונים שכוחותיך אזלו לך ורגליך לא נשאו אותך יותר, התעניינת בשלום כל הנכדים והנינים וזכרת לשאול על כל עניין ודבר. חשיבתך הייתה צלולה עד הרגע האחרון. תודה, אבא וסבא יקר שלנו. תודה על הכול. נוח על משכבך בשלום. אתה יכול להיות הכי גאה בעולם. השארת אחריך משפחה מופלאה, ערכים ומורשת. אוהבים המון, כולנו. גבי
6
הבית במעלה הורדים
Made with FlippingBook flipbook maker