הבית במעלה הורדים
אהבתי מאוד את העבודה בקבוצה, נהניתי מעבודת האדמה ופרשתי בגיל מבוגר יחסית. עד היום כשאני רואה מישהו שחורש את האדמה, מתחשק לי להחליף אותו. בצד ההנאה, לפעמים, היה גם קצת קשה כי לאנשים היו דעות שונות, אבל ככה זה בכל חברה. רונה הוסיפה: בשבתות, כשסבא היה תורן בקבוצה, הצטרפתי אליו תמיד בשמחה. הוא נתן לנו, הנכדים, לשבת על ברכיו ולנהוג בשדות למעלה [שדות אבו קישק]. אני זוכרת שנהנינו, דנה, גיא ואני לקפוץ במכולת הבוטנים, היא היתה כמו בריכת כדורים. בשבתות ובחופשות, בילינו הרבה בגינת הבית במעלה הורדים. נהגנו לשטוף עם סבא את המרפסת ולאכול את ארוחת הבוקר הטעימה שלו שכללה "סלט של סבא" וביצה רכה. אני זוכרת לטובה גם את האוהל שנהגנו להקים בחצר. אני יודעת שסבא עישן שנים מקטרת, ואח"כ עבר לסיגרים. חוה מאוד אהבה את הריח! גם חוה עישנה, כמו שני הוריה. אבל היא עישנה סיגריות. לאחר שפרשתי לגמלאות נהגתי לנסוע לים ולצעוד לאורך החוף. למעשה, התחלתי לצעוד בהמשך לתכנית שיקום לב שעברתי בביה״ח מאיר, בה התמדתי עשרים שנים! שלוש פעמים בשבוע צעדתי ממלון השרון לאכדיה ובחזרה. ביצעתי זאת כל השנה, גם בחורף כשגלי הים כמעט ולא אפשרו ללכת על החוף. במהלך השנים התגבשה על החוף קבוצת הליכה של משכימי קום, ולמרות שאמרנו רק שלום ובוקר טוב האחד לשני, הם התעניינו בשלומי כשנעדרתי מספר ימים. עד לפני זמן מה טיפלתי בגינה בעצמי. היום בני או חתני מכסחים את הדשא, למרות שאני לא יודע מדוע כי מכסחות הם כמו הליכון, הן מושכות אותך קדימה. הם גם תומכים בטיפול בצמחיה בגינה, במידת הצורך. יש לי היום עובדת זרה המנהלת את משק הבית ומבשלת עבורי. הראשונה עבדה אצל החותנת של דדי שמונה שנים והגיעה אלי לאחר שזו נפטרה. כיום יש לי עובדת הודית, שגם היא בסדר. למרות העזרה הביתית אני עדיין נוהג בסביבה, בעיקר לגבעת ח״ן, שם אני עורך את כל הקניות. הנסיעה לשם קצרה יחסית וקל לחנות שם. אני מרבה לראות טלוויזיה באחד מארבעת הערוצים הגרמניים. אני עובד עוד מעט בגינה ופעם בשבוע מגיע אלי מאמן אישי. ורונה הוסיפה: בנוסף, סבא נהנה לשמור על פגי, הכלבה שלי.
60
הבית במעלה הורדים
Made with FlippingBook flipbook maker