הבית במעלה הורדים

רעיה, אימא, סבתא יקרה ואהובה, התלבטנו אם לכתוב לך, לא בגלל שאין לנו מה להגיד, אלא בגלל שהבנו שמה שאנחנו באמת מרגישים וחשים לא נצליח לבטא במילים. העלינו פה על הכתב כמה מילים, אך אין בהן כהוא זה לתאר אותך, את מעלותייך ואת הזיכרונות שיש לנו מחיים שלמים איתך. , כתבה: "אומרים שהאדם הוא תבנית נוף 80- דנה, בברכה ליום הולדתך ה מולדתו. אנחנו דווקא חושבים שהאדם הוא תבנית נוף משפחתו. אם תסתכלי על כל אחד מאיתנו – בני משפחתך, תוכלי לראות כמה ממך טבוע בתוכנו ואיך החוויות המשותפות שלנו ממלאות אותנו מאז ומתמיד." ובאמת, את ממלאת אותנו, אם בתכונות שקיבלנו ממך בתורשה – הילדים, הנכדים, הנינים, ואם בהתנהגות ובצורת החשיבה שלך שהפכו להיות חלק מאיתנו. כבר יצאת לעבוד, היית מה שאנו מכנים כיום אוטודידקטית. 14 את, שבגיל הצלחת להשלים ידע בעזרת סקרנות וקריאה מרובה. היו לך ידי זהב שהפליאו לעשות, אם זה בסריגה, תפירה או בנגרות, והכול עם אותה חשיבה יצירתית ומה שמכנים "חשיבה מחוץ לקופסה" שאיפיינה אותך כל כך, את אהבתך הרבה לטבע, בעלי חיים וצמחים, מימשת בחצר ובגינה, ולנו הילדים ואח"כ הנכדים הייתה הזכות לגדול בבית מלא בבעלי חיים. גילית מסירות אין קץ למשפחה, לילדים, לנכדים ולנינים. היית שותפה מלאה בגידול הנכדים וקיבלת באהבה רבה את בני ובנות הזוג שהבאנו הביתה. שנה, בכל יום שישי, כינסת אותנו לארוחת ערב משפחתית. אף 30 במשך אחד מאיתנו, גם לא הנכדים, ויתר על הארוחה ועל מטעמייך. . תמיד מוכנה לכל תעלול 80 רוח שטות ושובבות נעורים הייתה בך גם בגיל ולכל בקשה של כל אחד ואחת מאיתנו. ולסיום כתבה דנה בברכה: "תודה על כל מה שאת בשבילנו ועל כל מה שנטעת בנו לאורך השנים, כי כל אחד מאיתנו הוא תבנית נופך." שכבי על משכבך בשלום. אוהבים, כולנו גבי

4

הבית במעלה הורדים