צבי פלדמן - איש הנגב

כאשר רחל רצתה להוציא רישיון נהיגה צבי הגיב באי נחת. היא חסכה כסף ולמדה לנהוג. לאחר שהצליחה לעבור את מבחן הנהיגה הראשון נסעה אליו למשרד בבאר שבע כדי לבשר לו את הבשורה המשמחת, והוא הגיב בתגובה קרירה מעט, לא אופיינית לו, אך קיבל את המציאות. יחסו החם והאוהב לילדיו גבר על עקרונותיו. כאשר התאומים היו נערים מתבגרים, עבדו כדי לחסוך כסף ולרכוש לעצמם טוסטוס. צבי דאג מאוד מהנסיעה בכלי הרכב המסוכן, שלעתים נסע ולעתים קצת פחות... אך עוד קודם דאג שלשניהם יהיה רישיון. תאומים עלולים להגיע בקלות למצב של תחרותיות וקנאה, וצבי חשש שמא יווצר מצב בו לאחד מהם יהיה רישיון ולאחר לא. "איך תסתדרו שניכם על כלי אחד?" שאל. צקי הרגיע אותו שיהיה בסדר. הדבר ששימח אותו יותר מכל היה האופן בו הסתדרו האחים בחלוקת הטוסטוס ביניהם, כפי שהעיד: "מעולם לא הגיע הנושא לכלל ויכוח, וגם כשגדלו השניים והוציאו רישיון נהיגה, והיו מקבלים את המכונית מדי ערב שישי, לא הרגשתי מעולם שאני מחלק מכונית אחת בין שני נערים." "מעבר לכך שבעבודתו עסק בעניינים ציבוריים" מספר יואב, "אבא היה שותף תמיד בענייני הציבור — גם אלה שלא היו חלק ממשרתו. בית הספר התיכון הוקם בתקופה בה רחל החלה ללמוד בו, והוא היה פעיל מאוד בהקמתו, ולאחר מכן היה חבר בוועד ההורים. גם במפלגת מפא"י ובמועצה של עומר היה אבא פעיל. כזה היה — אדם שלוקח על עצמו פרויקט ומקים אותו מאפס תוך דאגה תמידית לציבור." כשרחל התגייסה לצבא הקשר עם אביה התהדק מאוד. צבי נהג לבקר אותה בבסיסה כל פעם שהזדמן לו להגיע לאזור, לדאוג לשלומה ולהרעיף עליה חום ודאגה. "מה אבא היה אומר, מה היה אבא עושה במקרה הזה" היו שאלות שנהגה רחל לשאול את עצמה במצבים שונים, ובעצם עד היום. רחל מדמה את אביה לרוח המניעה ומזיזה דברים: "הרוח משפיעה על עולמנו: פני הקרקע מעוצבים באמצעות תנועת הרוחות, גלי הים נוצרים במשביהן, רוחות מפיצות את אבקת הצמחים ואת זרעיהם, הציפורים נודדות בעזרת זרמי הרוח. רוח יכולה ללטף, אך גם להעיף — כאשר היא בעוצמה חזקה. באותו אופן אתה פעלת אבא. אתה זה שדחף, הניע, ועיצב הן בחיי הכלל והן בחיי הפרט."

107