צבי פלדמן - איש הנגב
עשרה הנקודות לקיבוץ חצרים ועליית העולים למושבי הנגב, ועד למעורבות במפעלים האזוריים, 'אסם הנגב' ו'עוף הנגב' — התבקש ונענה להצטרף לוועדת ההיגוי. הוועדה התמקדה בראיית־על בכל הנוגע להיבטיו השונים של הארגון וקיבלה החלטות עקרוניות על תהליך ניהול המידע. המשפחה גדלה: נכדים ונינים המשפחה שהקימו צבי וסלה גדלה והתרחבה. לרחל וחזי (צפריר) נולדו איל, יעל ומיכל. ליואב וגבי נולדו דנה ורונה. גבי מספרת על האדם האהוב שפגשה כשנכנסה למשפחה: "למרות שלא גרנו קרוב, והתראינו אחת לשבועיים, היה צבי מעוניין ומודע לכל דבר בחיינו. הכרתי אדם שידע לאהוב, ואהב לאהוב. הנתינה שלו היתה בלתי מוגבלת, וראו עליו שנתן מכל הלב. אני חושבת שהחיבוק שלו הוא חיבוק שאני לא מכירה משום מקום אחר: חיבוק אמיתי, חזק, שהביע הרבה יותר ממה שמחוות פשוטות מביעות בדרך כלל." מאוחר יותר נישאו איל ויעל, ונולדו נינים — עומר ונועה לאיל וטלי, יובל ליעל ועמית. את עומר ונועה זכה צבי להכיר בחייו: דור רביעי בארץ הזו. משפחתו של יואב עברה לגור בהוד השרון. משפחת צפריר המשיכה לגור בעומר, בבית הצמוד לזה של סלה וצבי. איל, יעל ומיכל גדלו עם סבא וסבתא קרובים. בין הבתים בעומר הפריד רק שביל קצר, שאותו היו עוברים מספר כה רב של פעמים ביום, עד שדומה היה שיש להם בית אחד. עבורם, לא היה ברור על אילו נושאים מדברים עם סבתא ומה צריך לברר עם אמא. בעצם, ארבעה אנשים גידלו אותם. שגרת חיי הילדים היתה ברורה: קמים בבוקר, מברכים ב'בוקר טוב' את סבא וסבתא ונוסעים לבית הספר. כשחזרו מהלימודים, אכלו עם סבא וסבתא ארוחת צהריים, סיפרו את חוויות יומם לאוזניים קשובות ואוהבות, והזמינו למחר את המאכלים שאהבו, שסבתא תכין להם. צבי נהג להסיע אותם לחברים, לצופים, לקניות ולכל מקום שרצו. איתו פתחו את חשבון הבנק הראשון שלהם, בבנק 'שלו', שבו הם נמצאים עד
136
Made with FlippingBook Publishing Software