צבי פלדמן - איש הנגב

אנשי עמותת יד לבנים החליטו כי הבניין מתאים למטרותיהם. צוות בראשותו של האדריכל בנימין שושני הופקד על התכנון. אליהו נאווי, שהיה אז ראש העירייה, סייע בהשגת תקציבים ותרומות. כמו במפעלים אחרים שהקים לאורך חייו, צבי התגייס בכל מרצו לפרויקט — מהתמודדות עם הבירוקרטיה הכרוכה בהשגת אישורי בנייה וכספים, דרך המעורבות בתהליך הבנייה והעיצוב, ועד ליצירת התוכנית החינוכית והפעלתה. העיסוק בפרויקט יד לבנים מילא את חייו אחרי נפילתו של צקי. לאחר משברי תקציב ובינוי שונים, ובזכות הרבה מרץ ורצון 1982־ ב נחנך 'בית יד 1983 באפריל 15־ טוב, התקיים טקס הנחת אבן הפינה. ב לבנים ומרכז תרבות למורשת קהילות ישראל'. יושב הראש הראשון של יד לבנים היה חיים תבורי, מפכ"ל המשטרה התמנה צבי ליושב ראש הבית. היה זה 1995 שפרש לגמלאות. בשנת המפעל האחרון שניהל בחייו, ונוסף לרשימה המכובדת של המוסדות שהקים, פעל בהם וניהל אותם. בחדרי הבית השונים מתרחשת פעילות הנצחה וחינוך לערכים ואמונות שצבי החזיק בהם וחינך אליהם כל חייו: הנגב, קורות עם ישראל, ציונות והגשמה, חינוך והנצחה. צבי סיכם את תפיסתו לגבי המוסד: "בית יד לבנים צריך להיות בית תרבות חי ותוסס. אחד הדברים החשובים לנו ביותר הוא שלא יראו בבית הזה רק זיכרון: הזיכרון צריך להשתלב עם החיים, הוא צריך להשפיע על החיים. בבית הזה יבואו לשיר, לקיים דיונים שונים, להתבונן באוספים המספרים את ההיסטוריה של האזור — בית חי, מעניין, פורה." החלל המרכזי בבית — חלל ההנצחה בחלל המרכזי מונצחים הבנים בשלושה אופנים: במרכז החלל ניצבים ארבעה עמודי שיש עליהם מונצחים שמותיהם של בני באר שבע אשר נפלו במלחמות ישראל. באחת מפינות האולם נמצאים אלבומים בהם לכל חלל מגילת קלף משלו, בכל דף — תמונה, שם וקורות חיים של הנופל. לאחר כמה שנים

147