צבי פלדמן - איש הנגב
"הידיעה על ההתיישבות הגיעה אלינו במפתיע, בטרם הספקנו לעבור הכשרה להתיישבות בפלוגת עבודה. היינו הקבוצה הצעירה ביותר מבחינת גיל וניסיון מבין הנקודות שעלו באותו זמן. היינו אז כשמונים וחמישה חברים, בהם 'ילדי טהרן' ובוגרי תנועת הצופים, ומתוכם עלינו במוצאי יום כיפור שלושים: עשרים וחמישה בחורים וחמש בחורות, לפי התבנית שקבע הפלמ"ח לכל הקבוצות בעלייה זו. חברים אחרים הצטרפו בהמשך. ניגשנו בהתרגשות גדולה למשימה, חשנו את גודל הזכות שעומדת בידינו להקים יישוב באדמת ארץ ישראל, ועוד בחבל ארץ זנוח ובלתי־ מיושב כמו הנגב. העובדה שבחרו בנו לנסוע דווקא לשם כמו העצימה את המשימתיות שלנו, את הנחישות שהיתה בנו אז. הנקודה באותם ימים נקראה 'קלטה', כשם האדמות עליהן ישבה. השם 'חצרים' ניתן לקיבוץ מאוחר יותר. משמעות השם במקרא היא — משכנות קבועים מוקפים גדרות אבן, מחסה לאדם ולבהמה, כמאמר הפסוק: "...חצרים תשב קידר..." (ישעיהו מב, יא). ביום שלפני יום כיפור רוכז הציוד בקיבוץ בארות־יצחק שליד עזה. החברים התרכזו בבית אשל. הבחורים הלכו ברגל, הקיפו את באר שבע והגיעו לנקודה עם אור ראשון, ואילו הבחורות נסעו דרך באר שבע. כאשר הגיע הציוד החלה בניית שני הצריפים, במהירות, 'להספיק לפני שהבריטים יבואו'. אם יראו בתים בנויים כאשר יגיעו למקום לא יוכלו עוד לפרקם, והמבצע יוכתר בהצלחה; אנחנו נישאר במקום. ואכן כך היה. לאחר יום של עבודה, בסיועם הרב של אנשי באר־טוביה, דורות, כפר ורבורג, חי"ש תל אביב ומשטרת היישובים, מצאה המשטרה הבריטית צריף עם גג כבר בשעת לפני הצהריים ולא היתה לה סמכות חוקית להזיזו. לא רק הבריטים הופתעו, גם אצלנו דברים המשיכו להתרחש בפתאומיות. כיוון שהנקודה הוקמה כך, ללא הכשרה, היה צורך לתכנן את הדברים רק לאחר מעשה כאשר כבר עלינו לשטח. לא היו בעלי הכשרה לתפקידים המשקיים, היינו בלב מדבר ומבודדים משאר היישוב, וגם כאשר היתה תחבורה היא היתה משובשת. היה צריך להקים ולארגן את הכל. רות קרן, חברת ההכשרה שלא עלתה עם הקבוצה הראשונה, קיבלה הודעה עם העלייה שהיא תהיה האקונומית של הקבוצה. היא נשארה
61
Made with FlippingBook Publishing Software