צבי פלדמן - איש הנגב

אלינו והציעו לנו לצאת לכפר. כאשר שאלנו באיזה מקום הכפר אמרו — 'בסביבות תל אביב'. המיקום מצא חן בעינינו והסכמנו לצאת. לא היה לנו מושג מהו מושב. שמחנו לצאת ממחנה העולים. המשאית יצאה ממעברת בית ליד השכם בבוקר והנסיעה נמשכה שעות רבות. לאחר נסיעה ממושכת בדרכי עפר, כשהמשאית מיטלטלת על גבי מהמורות ומעלה ענני אבק, במרחבים חשופים ללא שיח וללא עץ, הגענו לפנות ערב למחנה אוהלים קטן. האנשים סירבו לרדת מן המשאית. הם טענו שהבטיחו להם כפר על יד תל אביב ולא בסוף העולם. לאחר דין ודברים, קם זקן המשפחה ואמר: אני יורד, כאן נחלתי וכאן מקום קבורתי. לאחר שירד הזקן, ירדו בני משפחתו, ואחריהם ירדו האחרים. כשנהג המשאית ראה שהם ירדו, התניע ".]1950 את האוטו והסתלק משם. כך החלה ההתיישבות בפטיש [שנת )96 ' , עמ 1998 ('הגרעין והריחיים', דבורה הכהן, עם עובד כדי לסייע לעולים בקליטה, בהתבססות ובהתמודדות עם המשברים היומיומיים, הוקמה מחלקת ההתיישבות של 'מפעל הנגב'. אנשי מחלקה זו תיווכו ותיאמו בין המוסדות השונים, הסוכנות והממשלה ובין העולים, ופעלו להתאים את הנגב להתיישבות העולים. פעילות מחלקת ההתיישבות של 'מפעל הנגב' על ניהולו של 'מפעל הנגב' הופקד האגרונום מתתיהו כהנוביץ', שעבד לצד יוסף וייץ, האחראי מטעם הקרן הקיימת לישראל. כהנוביץ' היה מנהל מקצועי, קפדן, חרוץ ורגיש ליחסי אנוש. הוא התחבב על הממונים עליו — אברהם הרצפלד, לוי אשכול, ויוסף וייץ — ועל מיכה טלמון וצבי שעבדו עמו. "כאשר בא טלמון לביתו [של כהנוביץ'] בירושלים בשבת, מצא את כהנוביץ', שחזר משבוע של עבודה מאומצת בדרכי הנגב, רוכן על מכונת כתיבה קטנה, מתייגע בהדפסת מכתבים למוסדות השונים בענייני המפעל. לתמהונו הרב, ראה את את כהנוביץ' מדפיס שלוש פעמים מכתב זהה, כל פעם עם הפניה לאדם אחר: פעם הפנה את המכתב עם בקשותיו אל ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות לוי אשכול, עם עותקים לשני השותפים האחרים — אברהם הרצפלד מזכיר המרכז החקלאי, ויוסף וייץ מהקרן

84