צבי פלדמן - איש הנגב

זקנים. עיניים נוגות חבויות בדרך של חשדנות. שערות שזרקה בהן שיבה בלא עת. פיות חסרי שיניים, כנשים כגברים, והם במיטב שנותיהם. הרבה פצעי גוף ונפש עליהם לרפוא עד שיכו שורשים בארץ...." (דבורה הכהן )127 ' 'הגרעין והריחים' עם עובד, עמ חלק מעולי תימן היו נשואים לשתי נשים, כפי שהיה מקובל בארצם בקרב מוסלמים ויהודים. יחיה, עולה מתימן, התיישב במושב בטחה עם שתי נשותיו. הבתים במושב כללו חדר אחד בו התגוררה משפחה שלמה. בשל המצב המיוחד במשפחתו של יחיה הוחלט לבנות לו חדר נוסף. אך זה לא הספיק: יחיה פנה למיכה טלמון בעיניים מושפלות, ואמר: "זה לא טוב! יש שתי נשים, וכל אחת רואה מתי אני בא אצל צרתה." מיכה שאל אותו מה לעשות, והוא הציע שיתקינו דלתות בשני צדי הבית, וכך יוכל להיכנס כל פעם בדלת אחרת בלי הפרעה, וכך עשו. גם בכך טיפלה המחלקה להתיישבות. במושב רנן התיישבה קבוצה של קראים יוצאי מצרים. הקראים, קבוצה לספירה, קיימו רק את 767 בראשות ענן בן דוד שפרשה מן היהדות בשנת התורה שבכתב. גם ייחודיות זו הצריכה מאנשי המפעל יחס מיוחד ורגיש, "גם מושב זה אינו עומד בסימן של מזל. רק ארבעים משפחות נותרו במקום. מכיוון שאין עלייה נוספת של קראים ממצרים, החליטה מזכירות תנועת המושבים להעבירם למושב אחר, המצליח יותר. החלטה זו הביאה להפסקת העבודה החקלאית במקום. אבל ההחלטה לא בוצעה, המתיישבים ,1977 נשארו בכפר והקיפאון נמשך." (משולם עד, 'השר הראשון', גלגל )67 ' עמ פעמים רבות ראו המתיישבים בעובדי המחלקה להתיישבות אנשים שבאים להרע להם. פעם הגיעו צבי ומיכה למבטחים לעת ערב כדי לפתור בעיות בין המתיישבים. כמה מהעולים ניקבו את צמיגי המכונית, וצבי ומיכה נאלצו להעביר את הלילה במושב. "יום אחד פרץ למשרדו של פלדמן בבאר שבע מתיישב צעיר מתדהר ושלף כלפיו אקדח: 'או שתסדר לנו את הדברים הנחוצים או שום דבר לא יעזור לך, כי אבי משוגע ואני שוחררתי מבית המשוגעים. ואם אינך מאמין, שאני מדבר אמת, אז הסתכל בתעודה שלי...' הוא השליך לעברו של פלדמן תעודת שחרור ממוסד

94