צבי פלדמן - איש הנגב

עבורם ועבור המדינה. צבי ידע שדעה זו, שיש בה משום הודאה בכישלון, לא תמצא חן בעיני עמיתיו למפעל. הוא הציב הצעה אלטרנטיבית לפיה המתיישב יהיה בעל משק עצמאי, אך כדי למנוע את הכשלתו תבנה סביבו מעטפת־מגן: יובטח מראש תשלום על היבול בתנאי שיופק על פי התכנון, ותוקם רשות שתטפל בכל נושא השיווק. על בעיות אלה ניסו אנשי המפעל, וצבי בין מובילי המהלך, להתגבר באמצעות הארגונים שהקימו בהמשך דרכם ואשר ידובר בהם בפרקים הבאים. בשנים שלאחר מכן היו שינויים רבים בצורת התכנון והטיפול ביישובים. חלקם נבעו מהפוגה שלאחריה גל גדול של עלייה, וחלקם נבעו מנסיבות פוליטיות וחברתיות ותמורות רבות שחלו באותן שנים. צבי היה שותף הן בהחלטות והן בפעילות במושבים עצמם, בהכנסת השינויים אל תוך המושבים, כל זאת בדרכו: קרבה אמיתית אל המתיישבים, הקשבה למצוקותיהם, הבאת הבעיות אל הממונים מטעם הסוכנות והממשלה, כל זאת בלי להימנע מביקורת ותוך רצון ומסירות לפעולה ולעשייה. ירידתם של בני המושבים אל הנגב פרש בן־גוריון מהממשלה, התיישב בנגב והחל לפעול 1953 בשנת למענו. חזונו היה שהנגב יהפוך למקום הפורח והפורה במדינה, שהשממה תהפוך לירק. בן־גוריון סבר שמלבד אנשי הסוכנות והממשלה שהסתובבו במושבים, דרושים מדריכים שיגורו במושבים ויוכלו להשפיע על התושבים בעצם חייהם עימם. לאחר שלא הצליח להדביק בהתלהבותו קבוצות של סטודנטים ובני קיבוצים, פנה בן־גוריון אל משה דיין והצליח לארגן קבוצה של בני מושבים ותיקים — נהלל, כפר יהושע, כפר יחזקאל וכפר ויתקין — שהיו המדריכים הראשונים במושבים. קבוצות של מדריכים מתנדבים החלו להגיע אל המושבים בנגב, ביניהם אנשים מבוגרים שבאו עם בני משפחותיהם וצעירים שהתארגנו בצוותים שכללו מדריך, מורה, גננת, אחות, מדריך נוער, מא"ז ורופא. המשפחות הגיעו לתקופה של כמה שנים, לעתים גם עם בעלי החיים שלהן.

98