צבי פלדמן - איש הנגב
יותר או כשרים פחות בעיר." מסקנתו היתה שיש לפזר את אנשי המושב: "אין לנו אמון רב באנשי עומר, ביכולתם וברצונם לבנות משק. לכן אנו חושבים כבזבוז להשקיע כספים גדולים כל כך בתכנון מחדש..." האכזבה מ'תנובה' — הצעה לשינוי שיטת השיווק בהמשך הדו"ח צבי סיפר על האכזבה משיטת השיווק של 'תנובה' שהסבה למתיישבים עוגמת נפש רבה. על פי השיטה, סחורות ויבולים הובלו מן המושבים היישר ל'תנובה'. התחבורה מהנגב ל'תנובה', שמפעליה היו במרכז הארץ, היתה לקויה. בימי החום הסחורה התעכבה זמן רב בדרכים והתקלקלה, ולמתיישבים שולמו מחירים נמוכים עבור התוצרת שסיפקו. המתיישבים, שלמדו את עבודת האדמה והתרגלו אליה, כעסו על אובדן ההכנסה והשחתת יבולם שעליו עמלו ובו היו גאים, וחשו עלבון בגלל הזלזול בהישגיהם ובגלל חוסר היחס לגידולים שלהם ולפרנסתם. אמינותם של מוסדות ההתיישבות נפגעה. צבי האמין שעל מנת שאדם יהיה מרוצה וירגיש סיפוק עליו להצליח לפרנס את משפחתו וביתו מפרי עמלו. הוא הבחין כי השיווק הינו אחד המכשולים המרכזיים בפיתוח ההתיישבות, "בלי שיווק מתאים אין המתיישב יכול להתפרנס ממשקו, גם אם כל המאמצים נעשו מצדו." צבי "אין להם היכולת לעבוד עם הצדיק את זעמם ותסכולם של החקלאים: מוסד כמו 'תנובה' בדומה למשק ותיק. 'תנובה' בצורתה הנוכחית אינה מוסד המתאים לשיווק התוצרת של המושבים החדשים. יש ליצור כלי אשר מסוגל לענות על הדרישות של ההתיישבות הזאת... יש לסקור דרכים אחרות אשר יוכלו להביא לשינוי כל המקובל עד כה." הדו"ח שהגיש צבי היה קודר ומסקנותיו קשות, והוא אף ביקש לבטל את המבנה של מושבי העולים ולהקים מבנה חדש: הפיכת המושבים לחוות המנוהלות על ידי מדריכים ומנהלים, כאשר העולים יועסקו כשכירים ויקבלו שכר על בסיס יום עבודה. היתרונות שהוא מנה בשיטה זו היו ניצול של אמצעי הייצור, פרנסה קבועה למתיישבים במקום, מתן אפשרות למתיישבים ללמוד את הבעיות, מה שנחוץ להם כדי להימנע מהפסד
97
Made with FlippingBook Publishing Software