השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים
"המלחמה השפיעה עליי כי בהתחלה כל החברים שלי היו התקרבות מחדש: מפונים, ואז לאט לאט הם מתחילים לחזור... ואז הם גם מתחילים כאילו עוד פעם להיות בקשר, כאילו כשהתחילה המלחמה זה קצת נותק, אבל עכשיו זה . מתחיל לחזור" שני צדדים ל'ביחד' לצד תיאור התקרבותם לחלק מהחברים שלהם, הילדים המפונים גם מספרים על קושי להיות עם החברים כל הזמן במרחב אחד של המלון, ללא יכולת "לברוח" מהחברים ולהיות לבד. הם מתארים איך השהות האינטנסיבית ביחד במלון מקשה עליהם לשמור על גבולות עם החברים שלהם, והדבר גורם מתח "נראה לי יותר מדי כבד כבר שלושה ומריבות. למשל אחד הילדים אומר: . כמו כן, אחת הילדות שפונתה לבית מלון מספרת: חודשים כולם עם כולם" "אז באמת משתדלות כאילו לנצל פה. יש לנו יותר מדי זמן ביחד, הרבה יותר מדי. כאילו אוכלות ביחד, בערב ביחד, בבוקר ביחד, הכול, הכול ביחד. הכול, הכול, הכול. אז אהה..., בעצם זה כאילו גם לנצל כל שנייה ושנייה וגם... למרות שגם לפעמים כאילו יש את הזה שכבר אין לך כוח כזה כל הזמן להיות עם חברות, וכל הזמן, כאילו כל הזמן להיות עם משפחה" / "אבל לפעמים יש לי רגעים שקצת נמאס מלראות, לראות את כולם (החברים) כאן, . וכבר בא לי לצאת..." ילד אחר מספר: "...עד שהתחילו לעשות סופ"שים בקיבוץ אז היה כזה חודשיים שגם בשכבה שלי אז היינו ביחד כל הזמן. וזה היה ממש בעייתי, כי גם החדרים במלון הם צפופים בסופו של דבר... אין לי חדר משלי או משהו כזה, וזה בסופו של דבר יצר כזה סיר לחץ. והרבה פעמים יש ריבים (בין חברים)... שלא בהכרח מתכוונים אליהם. בגלל שכולם אה מעוצבנים, מתוחים, לחוצים, מה שזה לא יהיה". החברות כמשאב להתמודדות מדברי הילדים עולה כי החברים הם משאב להתמודדות עם המצב. כך ילדים "...אנחנו אוהבים לשבת עם שלא פונו מספרים על הקשר עם החברים שלהם: חברים, זה גם מעביר לנו את הזמן. לשבת עם חברים, לדבר... לרכל... וזה כיף, . כי אתה בסופו של דבר, מה שמחזיק אותנו פה זה חברים. אין מה לעשות" ילדים אחרים שפונו לבתי מלון מספרים איך השהות עם החברים מסייעת להם לעבור מעצב לשמחה:
30
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online