השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

"כשהבנו שכאילו אנחנו צריכות להתארגן לחיים מחוץ לבית באמת ניסינו לקחת את זה קצת יותר שמח, וכאילו... אז היינו הולכות להסתובב בקיבוץ... וכל מיני כאלה. ואז כשעברנו למלון גם ניסינו כזה לטייל אחת עם השנייה. ועכשיו זה כאילו באמת אין, יושבות בערבים ומדברות, וכאילו עכשיו, עם הזמן כאילו קצת שוכחים, קצת כאילו נכנסים יותר לשמחה". "גם אנחנו באיזשהו מקום וגם אתם בסוף מנסות להתחמק כאילו מהדברים הבאמת קשים. אני רואה את זה כאילו יומיום, שכאילו מנסות להתעלם מכל ה..., באמת מכל הקשיים כאילו על ידי ציניות לפעמים, וכאילו וזה שאנחנו כזה נפגשות כל היום, ועושות דברים כאילו... ובאיזשהו מקום מנסות כאילו להתעלם מהכאב וכאילו מה...". חוסר השפעה של המלחמה על המעגל החברתי חלק מהילדים סיפרו שהמלחמה לא השפיעה על הקשרים החברתיים שלהם, "עליי המלחמה לא ואף לא השפיעה עליהם בכלל. כך חלק מהילדים אומרים: כל כך השפיעה" / "זה לא השפיע עליי כל כך, חוץ מזה שאנחנו לא בכיתה הרגילה יותר. ויש לי עוד, עוד שמה חברים, אבל גם פה בכיתה הזאת, זה בסדר"/ "לא, לא השפיע עליי יותר מדי. אולי טיפה. אבל לא יותר מדי. כאילו, . אני עדיין, בגלל שאני עם רוב החברים שלי. זהו" הילדים לא נשאלו ישירות על בית הספר והלימודים, אך הם היו עסוקים בנושא והעלו אותו מיוזמתם. כל הילדים שהשתתפו במחקר לא למדו בזמן ביצוע המחקר בבית הספר המקורי שלהם. חלקם למדו בבתי ספר שהוקמו במלונות, חלקם השתלבו בבתי ספר בעיר הקולטת ואחרים שלא פונו למדו בבית ספר ארעי ביישוב שלהם (במקום בבית הספר האזורי שנסגר בעקבות המלחמה). החוויות של הילדים ביחס לבית הספר בתקופה זו מעידות על היעדר מוטיבציה ופניות ללמוד, על תחושות של ניתוק מבית הספר, על חוסר שביעות רצון מבית הספר ומהלימודים, ועל תחושה שחלק מהמורים שלהם אינם מבינים אותם. אפשר לסווג את כל הדברים שלהם בנוגע לבית הספר לפי שלוש סוגיות מרכזיות: ניתוק מבית הספר, חוסר פניות ללימודים והמצב הלימודי שלהם. ילדים שנקלטו בבתי ספר בעיר הקולטת דיווחו על תחושת חוסר חיבור וחוסר "הולכים ל(שם בית הספר), סובלים שם את כל שייכות לבית הספר. למשל . אחד הילדים מספר: היום, כי זה מקום לא..." : לימודים ובית ספר 2 תמה "...כבר אי אפשר להתרכז"

31