השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

לחלק מהילדים מיישובים שלא פונו היה חשוב שידעו שגם הם נפגעו מהמצב, "זה שאנחנו לא פיזית בעוטף, כן קרה לנו אף שלא חדרו מחבלים ליישוביהם: . בדומה לכך אחד הילדים דברים. וגם אם זה לא פיזית. נפשית, כן קרה דברים" "אני חושב שמבוגרים ידעו שכאילו אנחנו, גם אם אנחנו לא היינו בכל מסביר: . אחד הילדים שלא הטווח של ה..., שאנחנו נפגענו וזה, ואנחנו נפגענו נפשית" "זה שאנחנו כביכול לא נפגענו, אנחנו כן נפגענו. המון חברים שלנו פונה מסביר: "גם אם אנחנו לא ; וילדים שאנחנו מכירים, אנשים שאנחנו מכירים הם נפגעו" . בדומה לכך, אחד הילדים כותב בשאלה בטווח של נפגע, שנפגענו ואנחנו..." "גם מי שלא נפגע פיזית צריך הפתוחה על מה שחשוב לו שקובעי מדיניות ידעו: . עזרה וצריך שידברו איתו על המצב וגם לא על המצב"

: אסטרטגיות ודרכי התמודדות 7 תמה

"אנחנו מתמודדים"

באוקטובר היא מגוונת. 7 ההתמודדות של הילדים והילדות שפונו מבתיהם אחרי הם מספרים על מה שעוזר להם ועל מה שהם חושבים שיכול לעזור להם.

הצפה של פסיכולוגים מייד לאחר המלחמה חלק לא מבוטל מהילדים התייחס למפגש עם כמות גדולה של אנשי מקצוע באוקטובר. הילדים ביטאו רגשות אי־נוחות ביחס 7 ופסיכולוגים מייד אחרי למפגשים הללו. לדעתם ההתערבויות של אנשי מקצוע אלה לא היו מותאמות עבורם. למשל שאלו אותם שאלות שהם התקשו לענות עליהן או העבירו להם "מההתחלה היה מסר שהם מסכנים. אפשר לראות זאת בציטוטים הבאים: מלא פסיכולוגים... כי ההתנהגות של כל הפסיכולוג פשוט היה... פשוט כאילו . כך שני ילדים מספרים: בקטע של 'בואו נרחם עליכם מסכנים'..." "זה בסדר לבוא על ההתחלה, אבל זה, זה שאלות קיצוניות שהם לא ידענו מה לענות... או שכאילו השאלה 'מה עשית מתי ש..., מתי שכל זה התחיל כאילו?' וכל דקה זה כאילו לענות עוד פעם ועוד פעם. את יודעת מה ששאלו אותי 'ראיתם מחבל?' וזה מלחיץ...". "בהתחלה, בהתחלה ב(שם העיר שפונו אליה) באמת הביאו לנו כזה מלא פסיכולוגיות, מלא, מלא, מלא, מלא, וזה כבר נהיה מעיק, זה כבר נהיה מעיק. היום יש לנו מלא מעגלים. אני זוכרת שבפעם הראשונה שבאמת פתחנו את זה ודיברנו, ישבנו כאילו במעגל באיזה מקלט עם שתי פסיכולוגיות שהקשיבו לנו, התחלנו לדבר וכאילו ולבכות, וכאילו להוציא הכול, ואז כבר הגיעו פסיכולוגיות בתנועה ופסיכולוגיות בציור ובאומנות,

46