השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

חלק מהילדים הסבירו שאין דבר אחד שיכול לעזור לכל הילדים, ושלכל ילד "לכל אחד יש דרכים אחרות להסתדר, או להבין, יש מנגנון התמודדות משלו: או כל הדברים האלה. יש כאלה שספורט, יש כאלה שלראות סרטים, יש "נראה לי . או: כאלה שלהיות בבית ספר. יש מלא דברים שעוזרים לאנשים" שפשוט, צריך להבין, שיש כאלה שרוצים לדבר על זה ולפרוק, אבל יש כאלה . שמעדיפים לא, כי זה עושה להם רע, ויכול להיות שזה הורס להם את היום" עוד שני ילדים אמרו: "יש אנשים שיותר טוב להם לדבר על זה, ולפרוק, וכאילו, שלדבר על זה עושה להם טוב. ויש כאלה שהם מעדיפים כאילו, אל תדברו איתי על זה, אל תגידו לי כלום, אני לא רוצה לדעת, לא כלום, לא טוב ולא רע. או יש כאלה ש... אני רוצה לדעת רק דברים טובים שקורים. אבל כאילו, שכל אחד, כל אחד מה שהוא אוהב. כאילו, לא, אין מישהו, אין עולם שכולם אוהבים את אותו דבר". "יש ילדים שיותר קשה להם לחזור עכשיו ללימודים... נגיד אם יש מישהו אחד מהקיבוץ שהוא בסדר עם המצב, כאילו, וקל לו ללמוד עכשיו , אז זה לא אומר שזה משפיע על כל 100 ולעשות מבחנים, והוא בריכוז הקיבוץ שהוא נמצא בו. שיש סיכוי שנגיד אפילו יש חצי ככה וחצי ככה. וכאילו, צריך להתייחס לכולם, לא נגיד הילד הראשון שמדבר קל לו, אז לכולם קל. שזה לא ילד אחד שמשפיע על כולם". ילדים התייחסו לרצון שלהם לפעול אקטיבית, ובכלל זה להיות מעורבים בהנצחה של הנופלים: "מהמצב הזה וכל הדברים האלה זה לעשות דברים לזכר הנופלים. כמה שיותר, כמה שיותר, כמה שיותר לעשות דברים. כזה נגיד ביישוב כבר כשנחזור בעזרת השם נעשה את הדברים לזכר ארבעת הנופלים אצלנו, אבל בכללי כזה אם נגיד אפשר לעשות משהו ממש כללי וגדול לזכר כולם זה יהיה מטורף. ובעיקר כאילו להגיד שבני נוער אחראים על זה, שבני נוער עושים את זה, זה עוד יותר מגניב בעיניי".

ילדים נוספים הביעו את הרצון שלהם להיות מעורבים בעשייה:

"כן, נכון. בסוף גם אנחנו מעדיפות להתעסק כמה שיותר... זה כל הזמן יהיה כזה: מי יכולה להביא זה? גם כאילו כזה... כל הזמן כדי לא לשבת בחדר ולחשוב על כל מה שכואב ולהיכנס כזה לכל העצב, לכל הדברים אז זה תמיד כזה יהיה...".

"יש לי משהו בכללי. נגיד, לא רק לגבי המלחמה. גם בכללי. שלזוז יותר, כי בכיתה כל הזמן יושבים, ואז ילדים מאבדים את הסבלנות, והם מציקים

49