השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

מבחינה לימודית, ניכר שחלק מהילדים מרגישים לא פנויים ללמידה ויש קושי להתרכז בלימודים. לצד זאת הם מרגישים כי המבוגרים אינם מודעים לכך מספיק ומצפים מהם לחזור לתפקוד. לנו כמבוגרים, החזרה לשגרה עשויה להיראות כמנגנון התמודדות בריא, אך חשוב לשים לב לקולם של הילדים ולבחון אילו תשומות לימודיות אפשר לתת להם כדי לסייע להם ללמוד במצבם המורכב. מבחינה חברתית, הילדים מבקשים מפגשים חברתיים פנים אל פנים. באופן מפתיע ואולי בניגוד לתפיסות של מבוגרים ביחס למדיה החברתית והדור הנוכחי, עולה מחלק מהילדים כי המדיה אינה תחליף למפגש פנים אל פנים עם החברים שלהם. הילדים מבטאים רצון ברור להיפגש עם החברים שלהם שפונו למקומות מרוחקים. הם מספרים שהמפגשים עזרו להם ומבקשים להוסיף מפגשים כאלה. הילדים גם מבטאים רצון ברור להיות פעילים ומתארים זאת כמנגנון שיכול לעזור להם להתמודד עם המצב. לפי דברים אלה, יש להמשיך להשקיע משאבים ליצירת מפגשים חברתיים אזוריים, ימי כיף, ימי טיול וימי גיבוש חברתיים לילדים. יש לשים לב שהילדים רוצים בעיקר פעילויות חברתיות לא פורמאליות, כמו מפגשים חברתיים אזוריים, ימי כיף, טיולים והתנדבויות. לעומת זאת, הם דירגו במקום נמוך פעילויות של מועצות נוער ושל תנועות נוער, וגם השתתפות בשיח קבוצתי שמבוגר מנחה. מבחינה רגשית, ניכר כי חלק מהילדים אינם רוצים לדבר ולשוחח על המצב, והם מבקשים שלא ירחמו עליהם. במקביל הילדים בהחלט רוצים שיתעניינו בהם ובעיקר שמבוגרים הקרובים אליהם ישאלו לשלומם. בהקשר זה, יש לשים לב שקבוצות הנחיה דינאמיות עם איש מקצוע דורגו במקום נמוך, אך הילדים כאמור מבקשים ורוצים תשומת לב ממבוגרים משמעותיים עבורם. אחת הילדות אף מבקשת "לדבר ללא מילים". בקבוצות המיקוד התנהלו דיונים ערים ושיחות משמעותיות. החוקרות שאספו את הנתונים התרשמו כי לילדים יש צורך גדול לשתף במה שהם עברו, להביע דעתם, ולעבד את החוויות במשותף. ניכר כי לילדים חשוב שישמעו אותם ואת הקול שלהם. הם מבקשים שייקחו ברצינות את מה שהם אמרו במחקר. הדבר עשוי ללמד על הצורך במעגלי שיח על המצב בין ילדים למבוגרים משמעותיים בחייהם, מעגלי שיח שמערבים גם פעילות אקטיבית של ילדים ומבוגרים. לסיכום, לצד תיאור האתגרים והקשיים בחוויות המורכבות שהילדים עברו, אפשר לזהות בדבריהם כמיהה לשגרה המוכרת ותקווה לעתיד טוב יותר, תקווה "אני מקווה שילדי העוטף יהיו בסדר". שבאה לידי ביטוי בציטוט:

55