השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

המקצועי שקדם לפרסום מחקר זה: הילדים מדווחים על הידוק של קשרים חברתיים בעקבות המלחמה, על גיבוש ואיחוד עם החברים שלהם, ועל היכרות עם חברים חדשים והרחבת המעגל החברתי שלהם. הילדים מתארים תהליכים של צמיחה וחוסן, ומספרים כיצד הם עברו ממצב של הלם וחרדה בתחילת המלחמה למצב של התמודדות ושמחה עם הזמן. חלקם מציינים את החברים כמשאב שסייע להם בתהליך ההתמודדות הזה. המחקר מעלה הבדלים מגדריים וגיליים ביחס לדיווחים של הילדים על המצב שלהם. כך נמצא כי בקרב הבנות חלה ירידה ברורה ומובהקת בין ציון מדד באוקטובר ולאחריו, וזאת בהשוואה לבנים שלא רק שלא 7 החברות שלהן לפני דיווחו על ירידה, אלא אף נמצאה בקרבם עלייה קטנה. הדבר עשוי ללמד על ההשפעה השונה של המלחמה על קשרי החברות של בנים לעומת בנות. ניכר כי בקרב הבנות למלחמה יש השפעה רבה יותר על התחום החברתי בחייהן, בהשוואה לבנים. מבחינה גילית, אומנם לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביחס לקשרי חברות לפני המלחמה ואחריה בין ילדים בגילים שונים, אך נמצאו הבדלים מובהקים בין ילדים ביסודי לילדים בחטיבה בציוני הדאגות שלהם. ילדים בגיל חטיבה ומעלה היו הרבה יותר מודאגים מהיבטים שונים בחייהם בהשוואה לילדים בגיל יסודי. עוד נמצא כי ילדים מפונים דאגו יותר ביחס למקום המגורים שלהם וללימודים שלהם בהשוואה לילדים לא מפונים. הדבר מלמד ששני הקשרי חיים אלה מדאיגים יותר ילדים מפונים, בגלל הפינוי והעקירה משגרת החיים, מהבית וממקום הלימודים המוכר והקבוע שלהם. ממצא חשוב נוסף של המחקר נוגע לקשר של הילדים עם עולם המבוגרים. אף שהילדים לא נשאלו על כך, הם העלו בעצמם סוגיות שמטרידות אותם ביחס לקשרים שלהם עם מבוגרים. הילדים במחקר ביטאו תחושות שהמבוגרים אינם רואים אותם, אינם מבינים אותם ואינם מקשיבים להם. חלקם אף תיארו את עצמם כדחויים. הם ביטאו רצון להיות בשיח עם מבוגרים משמעותיים בחייהם, כמו ההורים שלהם והמורים שלהם. הילדים ביטאו תחושה של חוסר קול מול המבוגרים וחוסר הקשבה מצידם. לממצא זה חשיבות רבה, משום שלא בטוח שמבוגרים בחיי הילדים, כמו הורים, מורים או אנשי מקצוע אחרים, מרגישים זאת או מודעים לכך שהילדים מרגישים שאינם מקבלים די תשומת לב. הממצא חשוב 7 להבנת השפעותיו של מצב טראומה המונית או אסון לאומי, כדוגמת טבח באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, על ילדים. במצב זה גם הילדים וגם המבוגרים נפגעים, והמבוגרים אינם יכולים בהכרח לשמש מקור להגנה, לתמיכה ולסיוע לילדים, משום שהם עצמם פגועים, מוטרדים ומתקשים להתמודד עם המצב. המחקר גם מאפשר לנו ללמוד מה לדעתם של הילדים יכול לעזור להם. שמיעת קולם של הילדים, ביחס למה שלדעתם יכול לעזור להם, עשוי לסייע לנו לתכנן שירותים והתערבויות באופן שמותאם למה שהם צריכים ורוצים ולפיכך יכול להגדיל את הסיכוי שהילדים ישתפו פעולה וייעזרו יותר בשירותים הללו. בהקשר לכך עלו מספר דברים:

54