יעקב (ארנסט) אדלר 1914-1948

| החיפוש אחר גורל הקרובים |

9.10.45

יקירתי שלי, אני מאד מקוה שאת אינך כועסת עלי על שלא כתבתי לך מספר ימים, אבל הייתי בצורה פתאומית ביותר במשך כמה ימים בגרמניה. ניסיתי למצוא - אם אפשר - מישהו ממשפחתי. ובאמת מצאתי בפרנקפורט ליד הנהר מיין, בן של בן דודי אדולף אחיו של ברטרם. , עברו עליו המון דברים. 16 הבן הזה הוא כבן הצלחתי לסדר שהנער הזה עוד יצא בסוף החודש הזה לאנגליה, ומשם ודאי יגיע לארץ־ישראל. אני מקוה שאת תראי בקרוב את הנער הזה שכבר עבר כל כך הרבה בחיים הצעירים. אני מקוה ששלומך טוב ושהבראת יפה בחופשתך... אני כותב מהדרך, ומקוה למצוא דאר ממך כאשר אחזור למחנה שממנו גם מיד אשלח לך תאור של הדרך שלי. אני מבקש בכל לשון של בקשה שתודיעי לקרובים מרמת גן שמצאתי את הנער, ושהוא לדאבוני הגדול מאד, היחיד ממשפחתנו ששרד. אני מקוה שכאשר אבוא הביתה גם אקבל תשובה בעניננו. אני מאד התעיפתי בכל ההתרוצצויות, לכן אגמור עתה את מכתבי.

הרבה ברכות ואלפי נשיקות מבעלך האוהב והמתגעגע יעקב