יעקב רוזנטל

בית- אור בחברה (בית אור בע"מ). השטח היה שייך לאדם בשם 130 התחילו לתכנן בניין באבן גבירול 1966 ב תל אביב על חלקה 42 ישעיהו בידרמן ולרמת אידאיהו בע"מ. בידרמן היה גר ברחוב השופטים ענקית והיה ערירי ומאד מבוגר, טיפל בו אדם בשם טוכמינץ. הקשר של אבי עם האנשים היה חם מאוד ולדוגמא טוכמינץ ביקש מאבי "לשמור" על חבילה של אגרות חוב בסך חמישים אלף לירות (סכום אדיר בשנים הללו). הוא נתן את אגרות החוב לאבי כיוון שהוא היה צריך להצהיר לרשויות כמה כסף יש לו והוא כאדם דתי, לא רצה לשקר, לכן הביא לאבי את חבילת הכסף ואבא חתם לו. אני זוכר שאבא הגיע הביתה פתח את השקית והראה לי את חבילת השטרות בהתפעמות, להחזיק כזה סכום לא היה דבר של מה בכך. לאחר כמה ימים אבא החזיר לו את הכסף באנחת רווחה, זאת הייתה רמת האמון שאנשים נתנו באבא. "הואיל וצד א מצהיר כי נוסדה חברה בשם עדו בע"מ אשר עומדת להתקשר בהסכם לרכישת קומת תל אביב הידועה כגושים: חלקות להלן הבית 130 מרתף התחתונה של הבית ברחוב אבן גבירול במטרה להקים בה עסק של כדורת..." אחוז 15 אבא שהיה תמיד "קצר" בכסף, בכדי לגייס כסף הכניס גם את יעקב יקים (הנכד של קריניצי) ב לתוך החברה שהשקיעה כסף ב"באולינג" . התחילו מדידות והתחלנו לתכנן את הבניין. למעשה אני עם דני רז התחלנו לתכנן את הבניין, השותפים ביקשו לצרף משרד רציני ובחרו את ארכיטקט א. אלחנני כנען שיטפל בעניינים מול הרשויות. משרד המהנדסים שתכנן את המבנה היה "א.מילר את שנבל" שטיפל בצד ההנדסי. מגרשים. השטח הזה היה כפר ערבי שנקרא 6 עלינו על השטח. מדדו את השטח שכלל 14.8.1966 ב "שייך סומיל". השטח היה עדיין ריק ולא בנו עליו. השטח ישב בין הרחובות אבן גבירול, ארלוזורוב וז'בוטינסקי. עד היום ישנם בניינים ישנים ומוזנחים שלא נהרסו. התחילו בעיות עם השכנים, אחד הבתים ישב חלקית על השטח של אתר הבניה והדייר (שפלש למבנה אחרי מלחמת העצמאות) סירב להתפנות ונאלצנו לפנות לבית המשפט. בסוף לקחו עורך דין מיוחד לבעיה הזאת. (טיפול בעורכי דין זה תמיד הרבה כסף). התכנון היה בנוי מקומת קרקע, קומה א' ועוד שתי קומות מרתפים. קומה א שהייתה ממש פלטה גדולה ושמשה כחניה ועל כל זה תוכנן מגדל גבוה. תכננו שבקומה המרתף התחתונה יוקם אולם באולינג מודרני. קומת הקרקע וקומת המרתף הראשונה היו של שק"ם. ועל גג קומה א הייתה חנייה. בהתחלה הבניין היה מיועד לאגודת הצרכנים השיתופיים ת"א (צרכניה). אבל בסוף בהסדר הם יצאו והשק"ם נכנס במקומם. השותפים של אבי בפרויקט היו האחים אורטנר שלקחו מהנדס לנהל את העבודה ואחר כך נכנס אלי בקל לנהל את העבודה. מטר מגיעים 6 הפרויקט הציב בעיות טכניות רבות. הבעיה הראשונה הייתה עומק החפירה, בעומק לאקוויפר העליון והמים מציפים את תחתית הבור. השיטה הרגילה הייתה לשים מערכת של צנרות על כל השטח ומלהציב משאבה ענקית שכל הזמן פינתה את המים. אבא שלי החליט לעבוד בשיטה מטר ובגובה של יותר ממטר. היו 3 מטר על 3 אחרת. הוא תכנן קוביית פלדה שהרוחב שלה בערך מניחים עם מנוף את הקובייה במקום שהיו צריכים לצקת את היסוד ושואבים את המים רק בקטע הזה. אחרי שקדחו באדמה פתח הכניסו ברזלים ויצקו בטון. לאחר סיום היציקה היה אפשר להעביר את הקובייה הלאה.

148