יעקב רוזנטל

בחודשים האחרונים לפני הקריסה הייתי מתרוצץ מבנק לבנק ולוקח הלוואות ממי שרק הסכים לתת, גם ל"בנק לסחר חוץ" הגעתי וגם הוא הצטרף למעגל הנושים. לירות ובתור 63,500 דויד ברגר (שהיה מלווה בריבית או מה שנקרא עכשיו שוק אפור) הלווה לאבא כעירבון. הוא היה אדם 27 ביטחונות, במקום ללכת לבית המשפט הוא רשם את המשרד ברחוב ויצמן נחתם הסכם בין יעקב רוזנטל וחברת רעיף לבין מר דוד ברגר בקשר לבוררות 1967 מסוכן. בספטמבר . אברהם בלאט שהיה רואה חשבון 27 בין חברת אנ-בר לשותפיה, ככה איבדנו את המשרד ברחוב ויצמן ועבד במוסך של פיאט (שם אבא טיפל במכוניות שלו). תקופה מסוימת בלאט ניהל באופן פרטי כרואה חשבון את ענייניו של אבא. בנוסף הוא הלווה לאבא את הכסף "השחור" שלו ואת זה הוא לא יכול היה לתבוע בבית המשפט. יום אחד הוא מצא אותי, כשהלכתי לבקר בשבעה אצל משפחת וטניק (הוא גר בבית ממול), נתקל בי וביקש כסף, לחץ ולא ויתר. אני חושב שנתתי מחוסר נעימות כסף באופן פרטי ולא במסגרת הסדר פשיטת הרגל. גם דרכליס, שהיה נציג הבנק הלווה לאבא כסף פרטי שלו שחסך ליום פרישה. סחר משה. משה עבד בשבילנו כמה שנים ואני הייתי ממלא איתו פיס כל שבוע. באחד ההגרלות ל״י. הוא השקיע אצל אבא את כספי הזכייה 20,000- התעצלתי למלא איתו ודווקא אז הוא זכה ב והפסיד הכל. מלכה בן משה, בעלה של מלכה היה חבר הגנה שנהרג על הדרך מיפו לרמלה על יד מקווה ישראל, ולא הייתה לה קצבת אלמנת מלחמה או הכנסה אחרת. מצבה הכלכלי היה קשה כל חייה וחלק מהפרנסה שלה הייתה על ידי הלוואות שהייתה מלווה ומקבלת ריבית. היא הייתה מלווה כסף לאבא והוא היה מחזיר לה עם ריבית. לאחר הנפילה כשאבא לא החזיר לה את ההלוואה מצבה הפך קשה. ל"י. 4000 הייתי חייב לה

178