יעקב רוזנטל
ברזיל בריו הוא פרסם מודעה בעיתון (הוא ידע לדבר עברית ויידיש, אז כנראה בעיתון ביידיש) בחיפוש אחרי יהודים יוצאי עיר הולדתו סימאטיץ‘. אבא התגורר במרפסת סגורה של דירה. די מהר הוא מצא יהודים מעיר הולדתו והחל לעבוד במכירת דולרים בשוק השחור, עבודה שלא התאימה לו כלל וכלל. בברזיל באותן השנים היה אסור להמיר דולרים אז היו מוכרים את הדולרים בשקט בצד והמשטרה הייתה מחפשת אותם. לאחר זמן קצר אחד ה"שותפים" קפץ (או אולי נדחף) מהגג ואבא הפסיק מיד את העיסוק המסוכן הזה. לאחר מכן הוא קנה עם שותף לא יהודי מונית והחל להסתובב בין המלונות ב"קופה-קבנה" ומכר לתיירים טיולים במונית, כל זאת מבלי לדעת אנגלית או פורטוגזית. באיזה שהוא שלב הנהג איבד את שפיות דעתו אז אבא מכר מהר את המונית. יהודי שהייתה לו חנות ענקית למזכרות ברחוב הראשי ב"קופה- קבנה" נתן לאבא דוכן קטן בחנות ושם הוא החל למכור תמונות של פרפרים ומסכות עץ מגולפות לתיירים. בזמן הזה הוא למד שצריך לנסוע באוטובוסים לעיר הראשית סאו פאולו ולהביא את המוצרים והתקדם. לאחר זמן מה הוא פתח חנות קטנה משלו במתחם קניות (פסז'). בכניסה למתחם הייתה חנות מזכרות גדולה והחנות שלו הייתה ממוקמת בחלקו הפנימי הרחוק. לאחר כשנה הוא ושותף חדש בשם רודזינקו (גם יליד סמיאטיץ') עברו לחנות הגדולה בחזית. לבעלה של דודתי אסתר היה בן דוד בשם צבי בלוך שהיה גר בריו דה ז'נרו. אבי נפגש עימו מספר פעמים והוא נתן לו כלים שיהיה לו עם מה להתחיל לעבוד. אחרי שנה אימא החליטה להצטרף לאבא בריו דה ז'נרו. בוקר אחד הבאתי אותה לשדה התעופה וחזרתי לעבודה בתעשייה האווירית. הבטתי במטוס שהמריא ולא הצלחתי לזהות את אימא Barata בחלונות. כשאימא הגיעה לריו אבא שכר דירה בבניין רב קומות ברחוב המקביל מהצד השני (
191
Made with FlippingBook Ebook Creator