יעקב רוזנטל

בליל ההצבעה באו"ם על הקמת המדינה אבא העיר אותי כשנודעו התוצאות, עמדנו על המרפסת והשקפנו על הרחוב שהמה אנשים שמחים. עבר טנדר שניגן מוסיקה והאנשים רקדו. זה היה מראה שנחרט בזיכרוני. יום אחרי כ"ט בנובמבר אמא ואחותה הלכו לאוטובוס בפתח תקווה ובזמן שהמתינו בתחנה אמא קראה בעיתון ובאינטואיציה שלה החליטה לא לעלות לנסיעה. ואכן האוטובוס הותקף ונרצחו הרבה מהנוסעים. אבא המשיך לנסוע כל יום לתל אביב באוטובוס גם אחרי כט' בנובמבר. ידענו כבר שיש יריות בין יפו לתל אביב. בהגנה של כפר גנים החליטו לגייס את כל הגברים לחפור שוחות מול יהודייה (היום יהוד) לשמירה. אימא שלי יצרה קשר עם אבא שלא יחזור הביתה בערב כי מסוכן ואכן אחד מחברי ההגנה נהרג מפגיעת כדור במהלך העבודות. כשהלכתי הביתה מבית ספר באותו יום שמעתי את היריות בין יהודייה לפתח תקווה. בהזדמנות אחרת אבא היה צריך לבוא בזמן הרגיל לאחר סיום העבודה, אך הוא החליט להפתיע את אמא ולקנות לה כובע גדול. בשעה שהלך לקנייה נפלו פצצות בתחנת האוטובוס המרכזית בתל אביב בה הוא היה אמור לעלות על האוטובוס, ונהרגו הרבה אנשים. מזל שלא היה שם בזמן ההפצצה. באחד הלילות במהלך מלחמת העצמאות שמענו מטוס חג באוויר ולפתע פיצוץ אדיר וכמעט מיד אחריו עוד פיצוץ. אבא כמובן זינק והשכיב אותי על מטר מזרחה 300 ק"ג בכפר גנים, אחת 25 הרצפה וסוכך עלי. למחרת גילינו שנפלו שתי פצצות של מטר מערבה. במקום הפגיעה הראשון הפצצה נפלה ליד בית ופערה בור גדול בקרקע 300 לנו והשנייה ולא חדרה לבית, ואילו הפצצה השנייה פגעה ליד בית והרסיסים עברו דרך הקיר ונחתו על מיטה של ילד שלמד איתי בבית הספר. למזלו הוא לא נפגע למרות שהיה במיטה. בזמן המצור על ירושלים אבא הכיר את אחד מנהגי המשאיות שהובילו אספקה לעיר ודאג להעביר איתו תפו"א ומצרכים נוספים לשושנה ושמעון זהבי. אלו היו ימי הקרבות על ירושלים והשיירות נלחמו להגיע לירושלים הנצורה. בפעם השלישית שהנהג הביא מצרכים לירושלים לשושנה ושמעון זהבי, הוא נהרג. אחרי המלחמה זהבי התעקש לתת לאבא ״מתנה״ כמה מטבעות זהב שהוחבאו בתוך הרגל של המיטה של סבתא. אבא קנה לי "מעטפת יום ראשון" עבור האוסף שלי. פעם אבא חזר לשבת מתל אביב עם האופניים שלו כדי שאוכל ללמוד לרכב, ומנחם חברי לקח על עצמו ללמד אותי לרכב. אני זוכר אותו אומר לי "תסתכל קדימה ולא למטה, אם תסתכל למטה- תיפול." החיים בכפר גנים היו בשביל אבא מקפצה בכדי לחזור לתל אביב, שם הוא רצה להתבסס ולחיות.

10 מתנה ממלר כשהייתי בן

1948 במאי 16 מעטפת דאר המתאריך

48