יעקב רוזנטל

אזרחיים הוקצו למשימה, והם נדרשו לפקוד כ 14,000- לא פחות מ נקודות ישוב ברחבי הארץ, כולל גם את כל הכפרים והישובים 600 הערביים. בימים האחרונים שלפני יום המפקד התברר שלא מולאה עדיין המכסה הנדרשת של כמות הפוקדים והתעורר חשש שיום המפקד ייאלץ להידחות. בעקבות קריאות דחופות של מוסדות ,אגודות וארגונים התייצבו באופן מידי בלשכות הרישום אלפי מתנדבים נוספים, ביניהם עובדי הממשלה הזמנית והסוכנות וגם

אנשי הוראה רבים, אליהם פנה ארגון המורים בקריאה בהולה. יום לפני המפקד נמסרה לתושבים בתל אביב הודעה בדבר משטר ההאפלה בעיר: מאחר והמפקד היה אמור להתקיים בשעות הערב והלילה - דרשו הפוקדים לקבל לידם פנסים כדי להאיר דרכם במהלך עבודתם. כשהתברר שמשרד הפנים לא הצליח לגייס את כמות הפנסים הנדרשת - הוחלט ביום המפקד פשטו עשרות אלפי 17.00 על ביטול ההאפלה "עד להודעה חדשה". החל מהשעה המתנדבים, לבושים באופן מכובד כיאה למעמד (חלקם אף בחליפות השבת), חובשים כובע ירוק ועונדים על שרוולם את סרט המפקד. הם ביקרו בכל בית ובית בישראל, אספו את השאלונים ובדקו אם מולאו כראוי, החתימו את ראש המשפחה על נכונות הפרטים, קיבלו לידם את תמונות הפספורט של בני הבית הבוגרים שהוצמדו לטפסים וחילקו מספרי זהות לכל אחד מבני המשפחה. במפקד הועסקו אנשי ההגנה ברישום התושבים. לשכן שלנו בבית ברחוב וייס, בו גרנו בזמן שהבניה ביהושע בן-נון טרם הושלמה, הייתה מספרה ברחוב דיזינגוף והוא היה אחד הפוקדים. בבוקר הוא רשם את אבא שלי כשיצא לעבודה ובערב הוא בא הביתה ורשם אותנו, לכן לאימא ולי יש מספרים עוקבים ואילו לאבא יש . 811138 , ושלי 811137 , של אימא 811082 מספר שונה. מס הזהות של אבי כשעברנו לגור ביהושע בן-נון הבנייה עוד לא הסתיימה. עדיין הניחו שיש בגרם המדרגות והיה חוסר ארגון. סביב לבית היו רק שדות פתוחים. פה ושם עמדו בתים אחדים. ממזרח לבית שלנו עד לרחוב אמסטרדם (עמנואל הרומי) השתרעה ביצה, כל אזור אבן גבירול (היכן ששנים אחר כך אבא ואני בנינו את בניין השק"ם) היה הכפר הערבי הנטוש סומיל שיכולתי לראותו ממרפסת הבית. בלילות החורף . מצפון מערב ברחוב ארבע ארצות עמד 19 ומספר 17 שמענו צפרדעים. לאחר מכן נבנו הבתים מספר בית החולים אסותא (שעל גגו היה מצויר צלב אדום גדול בכדי שמפצצים לא יפגעו בבית החולים) ובסמוך לאסותא היו מספר בתים בנויים. שאר השטח ממזרח וממערב היה ריק. אנחנו עברנו לגור בתל אביב וסבתא (אימא של פנינה) נשארה בכפר גנים עד שהבית ביהושע בן-נון היה מוכן. בתל אביב למדתי בבית ספר "לדוגמא," אף שלא היה זה בית הספר באזור הרישום שלנו. הורי רצו שאלמד בבית ספר טוב יותר מזה שהיה בשכונה (הירקון), לכן הם רשמו בעירייה את כתובת המגורים אצל משפחת אולצ'יק (הגברת אולצ'יק הייתה חברה של ההורים עוד מפולין 26 שלהם ברחוב נורדאו והבת שלה רותי למדה איתי בכיתה).

50