יעקב רוזנטל
פיאט באלילה לעתים אבא בא לקחת אותי משיעורי כינור והמשיך לפגישות שלו עם אדריכלים ואנשי מקצוע אחרים. אחת הפגישות הייתה עם האדריכל בונה שהיה "אדריכל הבית" של אבא באותן שנים. באותה שנה, בונה היה עסוק מאד בעבודה על תכנון "בית הוועד הפועל" של ההסתדרות וביקש מאבא שיפנה לאדריכל אחר. אבא אכן פנה לאדריכל אחר. וכאשר הסתיימה העבודה על בניין ההסתדרות בונה פנה לאבא וביקש לחזור ולעבוד איתו, אך אבא כבר התרגל לעבוד עם האדריכל דורון, ולא היתה לו עבודה עבור בונה שהגיע ממש עד פת לחם. זה היה שיעור מאלף עבורי. בתור עצמאי אתה לא יודע מה ילד יום ולסרב לעבודה כרוך בסיכון שמחר לא יהיה לך מה לאכול. לעיתים הייתי מצטרף לפגישות או שחיכיתי במכונית. לא התלוננתי וגם לא סבלתי. ישבתי וחיכיתי, אהבתי לשחק בידיות ובמתגים, להעביר הילוכים וללחוץ על הדוושות. פעם אחת מרוב משחקים אבא לא הצליח להניע את האוטו. המכונית אפשרה לנו גם לנסוע בתדירות גבוהה יותר לסבא וסבתא, וכל שבת בבקר נסענו לרעננה. תחנות דלק לא פעלו בשבת ולכן לפעמים היינו נוסעים קודם לרמת גן שם הייתה תחנת דלק שעבדה בשבת ועומדים בתור. בכדי לתקן פנצ'ר היה צריך לנסוע עד יפו. פעם הלכתי להביא מהשותף של אבא שהייתה לו מכונית זהה את הגלגל החליפי שלו ואז נסענו ליפו ותיקנו את שני הצמיגים. הזמנים היו שונים והיה יותר קשה. האוטו גם איפשר לאבא להמשיך באהבתו לטיולים.
58
Made with FlippingBook Ebook Creator