יעקב רוזנטל
היציאה האחורית מהבית של סבא
הבית הימני של סבא
היו באים להתפלל בביתו, ולפעמים סתם לשמוע בדיחה או סיפור. אישיותו בתוספת הפטפון שנגינתו נשמעה ברחוב יצרו סביבו אווירת חגיגה. כך קיימה המשפחה את פרנסתה. סבא סיפר שבתקופת מלחמת העולם הראשונה, יחידת אופנוענים של הצבא הגרמני הקיסרי חנתה בעיר מול המאפיה, וכמובן שהם נהנו מהמוזיקה, מהחברה, ומהבייגל המצוין של סבא וסבתא. יום אחד האיכר שסבא קנה ממנו את הקמח החליט לגנוב את המצרך שהיה יקר בעיתות מלחמה. כאשר החיילים שמעו על כך הם "קפצו" על האופנועים המצוחצחים שלהם, השיבו את הגנבה וחזרו ליהנות מהבייגל המשובח של איצ'ה האופה. הבייגל שהיה מפורסם בכל הסביבה היה מוגש ללקוחות עטוף בנייר עיתון, כי הרי הכסף לא היה בשפע, ולמחזר את נייר העיתון היה יותר כלכלי מאשר לרכוש נייר מיוחד. ביום בהיר אחד הופיעו פקחים מטעם הממשל וכשראו את המזון מוגש בנייר עיתון סגרו לאיצ'ה את החנות מאחר ויצאה הוראה מבית העירייה שאין לעטוף מצרכי מזון בנייר עיתון. אחרי כשבועיים
אחד התקליטים של איצ'ה
פטיפון
הורשה סבא לפתוח שוב את המאפייה לפנים משורת הדין. יום אחד ביקש ראש העיר להציע לאורח מכובד לטעום את הבייגל של איצ'ה ששמו הלך לפניו. נשלח שליח להביא כמה בייגלעך שהובאו כמובן עטופים בנייר עיתון. הטעם היה כנראה טוב דיו כך שהבכיר העלים עין מהפרת החוק. לאברהם, אחיו של סבא, הייתה מעבר לרחוב חנות לממכר גלידה. אבי יעקב היה הבן הבכור ואחריו נולדו צבי ויוסף. דודתי אסתר הייתה אחותם הקטנה. אינני דודתי אסתר הייתה 1925 יודע את תאריכי הלידה של דודי, אך כשאבי עלה ארצה בשנת בת שלוש. היא פגשה אותו רק כעבור תשע שנים, כאשר עלתה לארץ יחד עם הוריה.
אגרטל מפולין
5
Made with FlippingBook Ebook Creator