יעקב רוזנטל

אבא בפולין

תעודת עליה של יעקב

אבא עולה לארץ אבא החליט לעלות ארצה. הוא עשה זאת באופן עצמאי, לא כחלק מקבוצה או תנועה. 19 בהיותו בן הוא יצא לוורשה. שם טיפל בקבלת הסרטיפיקאט (אישור הגירה לפלסטינה). מוורשה נסע ברכבת הייתה תחילתו 1925 לטריאסט שבצפון איטליה. בטריאסט הוא עלה על אנייה והפליג לחיפה. שנת של גל העלייה הרביעית שכמחציתה הייתה מפולין. עלייה זו תרמה להתפתחות העירונית של הארץ. היהודים שבאו היו בדרך כלל בני מעמד בינוני ולאו דווקא דגלו ברעיונות חלוציים. הם לא הצטרפו לישובים חקלאיים ברחבי הארץ ולא עסקו בגאולת האדמה. רובם השתכנו בערים כמו תל אביב והאיצו את ההתפתחות העירונית בתנופה גדולה. כך בסופו של דבר עשה גם אבי. אך תחילה הוא הצטרף לקבוצת חלוצים צעירים שהתחילו את דרכם במושבה יבנאל שבגליל שבאזור הכנרת, שם שהה כשנתיים. באחד הימים אבא שמע שחבר שלו מסמיאטיץ הגיע לגדרה. אבא הלך ברגל ארבעה ימים בכדי לפגוש אותו. המעבר מטול כרם עד קלקיליה היה מסוכן ולכן בקטע הזה הוא נסע ברכבת לכיוון ראש העין, ומשם הלך ברגל עד גדרה. כמובן שהדרך חזרה ליבנאל הייתה מפרכת באותה מידה. אבל אבא לא היה מרוצה ביבנאל, חברי הקבוצה יצאו לעבודות באזור והחקלאים במושבה היו בוחרים כל פעם פועלים לפי הצורך. אבא חש שנטל העבודה לא מתחלק שווה בשווה. הוא היה חרוץ ונמנה על אלה שנבחרו לעשות את העבודות הפיזיות הקשות, אך לא כך כל חברי הקבוצה. היו רבים שעסקו בהעלאת רעיונות ו"גלגלו מילים" כלשונו. ביניהם היה מרדכי נמיר, מי שעתיד היה להיות ראש עיריית תל אביב. לכן יום אחד אבי החליט לעזוב. הוא אמר שהוא הולך לרופא השיניים בחיפה. הלך ולא חזר.

7