יעקב רוזנטל

אני רציתי תמיד לגור בבית על הקרקע, ומצאנו את אפקה כמקום מתאים. השטח של אפקה היה במקביל לרחוב קרן קיימת לישראל. שכונה שתוכננה לאכלס יוצאי ה"הגנה" בלבד. התברר שבאזור ישנם שטחים שעוד לא נבנו והייתה מסגרת זמן שבה בעל הקרקע היה חייב להתחיל לבנות. מי שלא בנה הפסיד את ה"זכות" שלו לבניה והאדמה הייתה עוברת לאדם הבא בתור מה"הגנה." חיפשנו ומצאנו שאדם ששמו אפרים תלמי, שהיה סופר וכותב בעיתון ״דבר״, היה בעל שטח שזמנו עומד לפקוע. ההחלטה שעמדה לפניו היתה מכירה או אבדן השטח. מותר היה למכור את השטח רק ליוצא ארגון ההגנה. אבא היה שייך להגנה בתקופה שהתגורר בירושלים. נסעתי עם אבא לירושלים לפגישה עם מפקד ההגנה בירושלים בדימוס (באותה תקופה כבר לא היה ארגון ׳ההגנה׳), יחיאל עציון. הפגישה היתה נעימה תוך העלאת זיכרונות וכמובן שקיבלנו אישור שאבא היה מ"יוצאי ההגנה" המסמכים 8.8.1963 בירושלים. גם אימא שרתה בשורות ההגנה בפתח-תקווה וגם היא קיבלה אישור. ב יש משמעות רבה 8.8 נחתמו וכך נפתחה הדרך לרכוש את האדמה ולבנות בית באפקה. (לתאריך שנים לפני כן, והתאריך בו עברתי אירוע מוחי שנים רבות 8 עבורי: זה היה התאריך בו התגייסתי לצה"ל אחר כך). מכאן החל מרוץ נגד הזמן בו אני הייתי אמון על תכנון הבית הראשון שלי. הרבה שנים של 2005 עד 1961- לקחנו את המהנדס יעקב חי, עימו עבדתי שנים ארוכות אחר כך (מ ). לוח הזמנים 2005- שיתוף פעולה. ואפילו כשתכננתי לבני עמית את תוספת הממ"ד בביתו בחיפה ב הצפוף הכריח אותי לעבוד על התוכניות במשך כל השבת. במוצאי שבת נסעתי באוטובוס לתל אביב ונתתי לאבא את התוכניות. למחרת אבא ניגש למסור את התוכניות לעירייה בתאריך האחרון להגשה. התוכניות שהוגשו היו תוכניות לא נכונות ולא התאימו לבית שאותו שאפתי לתכנן בתור אדריכל צעיר וחדשני, אולם לוח הזמנים הצפוף הכריח אותי להגיש תוכניות ראשוניות, ומאוחר יותר להגיש תוכניות מתוקנות שייצגו את החזון שלי כאדריכל.

86