יעקב שמאי

האח יהודה שמאי

אני בוחר לשתף בזיכרונות שלי שמייצגים בעיניי את יעקב, שכשהאמין בדבר, הלך איתו עד הסוף וגם הצליח. ותמיד למען האחר. במהלך תפקידי כפעיל המושבים באזור המרכז, נתקלתי במקרים רבים של בעיות כלכליות. זכור , שבו הוחלט במשרד השיכון על בנייה כפרית במושבים והרחבת הבתים 70- לי מקרה, בשנות ה ילדים, זוג הורים, 12 : נפשות 18 לתושבים. באחד המושבים שבאזור המרכז התגוררה משפחה בת שתי סבתות ושני סבים בדירה של שני חדרים וחצי, והשירותים היו מחוץ לדירה. את האישורים לבנייה במושב זה נתן מזכיר המושב, שהיה בתפקיד בכיר בתנועת המושבים ובמפלגת מפא"י. כיוון שראש המשפחה אמר למזכיר שהוא אוהד של בגין וחירות ואינו אוהד של מפא"י, נוצר ויכוח פוליטי בין המשפחה למזכיר המושב, שבעקבותיו לא אישר להם את הזכות לבנייה הכפרית. אני זוכר כי בזמן פעילותי במושבים הייתה לי משימה גדולה לעזור למשפחה. דאגתי שיגיעו למושב ולביתם חברי כנסת ממפא"י ומגח"ל, כדי שיראו את תנאי המחיה שלהם, וישכנעו את מזכיר המושב לתת להם אישור בנייה. 18 ואולם כל הפעולות והמאמצים לא עזרו. עניין זה נמשך כשנתיים והמשפחה המשיכה לגור נפשות בבית קטן של שני חדרים וחצי. באותו זמן אחי, יעקב, עבד במשקי חירות כמנהל מושבי השומרון. כחקלאי מגבעת עדה יעקב הכיר את נושא הבנייה במושבים, וכששמע על מצוקת המשפחה, נרתם לעזור ולמצוא להם פתרון. יעקב המשיך לפעול למען המשפחה ללא לאות מול משרד השיכון, לאחר שכל הגורמים, ובכללם חברי הכנסת, נכשלו והרימו ידיים. ליעקב נודע כי במשרד השיכון יש ועדת חריגים. הוא הגיש לוועדה את כל נתוני המשפחה, ולאחר שזו בדקה היטב את המצב, היא אישרה למשפחה את הבנייה. לאחר שחרורו מהצבא, יעקב חזר לגור אצל ההורים. הוא התחתן עם מרים, שהייתה גננת בשירות צבאי בגבעת ניל"י, ובהמשך הם רכשו משק ונולדו להם שלוש בנות: מירב, יפעת וענבר. מצבם של החקלאים באותם ימים היה קשה וזאת בשל השיווק המאורגן שהיה נהוג בזמנו, שיווק התוצרת החקלאית דרך האגודות החקלאיות, שקבעו את מחירי הפירות והירקות. חקלאי גבעת עדה החליטו להפסיק את השיווק המאורגן של האגודה החקלאית, עברו לשיווק על ידי סוחר פרטי, אולם נחלו אכזבה. יעקב וחבר נוסף החליטו לעשות מעשה, ובמקום להיות נתונים לחסדי הסוחרים, הם רכשו משאית לירות כדי לשווק את הפירות והירקות בשוק הסיטונאי בכוחות עצמם. 2,000- מדגם סקאניה ב בפעם הראשונה שיווקו את הסחורה בהצלחה. בפעם השנייה עצרו אותם פקחי השוק הסיטונאי והם קיבלו דו"ח. בפעם השלישית שוב עצרו אותם הפקחים והחרימו את הסחורה ואת המשאית, וכך הסתיים סיפור היותם סוחרים... זכור לי, שבאותה תקופה היה פרדס משותף לכל החקלאים בהרחבה, אולם הם לא קיבלו כסף עבור היבול. יעקב, שנבחר לתפקיד יו"ר האגודה החקלאית בגבעת עדה, החליט לבחור חברה חדשה שתטפל בענייני הפרדס. כבר בשנה הראשונה שלאחר מכן קיבלה כל משפחה כמעט לירות מהפרדס, בזכותו של יעקב שמאי כיו"ר האגודה. 1,000 לאחר מכן התקבל יעקב לעבודה במשקי חירות-בית"ר כמנהל יישובי השומרון, ונכנס לפעילות פוליטית בגח"ל. באותם ימים היה בין הראשונים להקמת סיעת תכלת-לבן בהסתדרות מטעם גח"ל. יעקב נבחר ליו"ר תכלת-לבן בהסתדרות ומאוחר יותר נבחר לכנסת ישראל לשלוש קדנציות וטיפל בנושאים חברתיים וכלכליים. לאחר מכן כיהן כיו"ר רשת עמל. יעקב היה מקור גאווה למשפחה, היה אדם שוחר צדק, ישר והגון, אדם בעל יכולת נתינה גדולה לאחרים ללא רצון לקבל תמורה, לחם למען הצדק ולמען החלשים וכשהאמין בדבר, לא ויתר והלך עם זה עד הסוף.

141