יעקב שמאי

מוטי קירמאייר של סוף האלף הקודם. 60- ההיכרות שלי עם יעקב שמאי החלה עוד כשהייתי נער בשנות ה פגשתי אותו כשעבד אצלנו בזמירת הכרמים. אמא שלי אהבה אותו. כאשת אדמה היא העריכה מאוד את חריצותו, יושרו ונעימות דרכו, וגם טרחה לציין זאת בפניי בכל פעם שהתבטלותי לא מצאה חן בעיניה, בבחינת ראה דרכיו וחכם. המפגש הבא שלי איתו היה כשזוגתו מרים החיילת שכרה חדר בבית הצמוד לנו. בהמשך דרכינו, המסלולים לא הצטלבו. יעקב פרץ במסגרת סיעת תכלת-לבן בהסתדרות הכללית, ואילו חברותי הייתה בהסתדרות הלאומית. בכנסת זכה יעקב לקבל את תמיכתי ועזרתי ככל שהתבקשתי, במסגרת המגבלות. הוא נמנה עם מחנהו של דוד לוי, שם רגלי לא דרכה, ולכן העזרה הייתה מוגבלת. בהזדמנויות שבהן נפגשנו, היו לנו לא מעט ויכוחים וחילוקי דעות על דרכה של התנועה. אהבתי מאוד את האיש. היה בו מין חִספוס רך, מלֻווה בנועם הליכות ונימוס אותנטי, לצד תקיפות ואסרטיביות במידה. מידת הניגודים שהייתה בו יצרה דמות מסקרנת, מיוחדת, נעימה ולעתים אף מפתיעה. יהיה זכרו ברוך. ברוך לוי של המאה הקודמת, כאשר יעקב היה רכז במחלקת הארגון 60- הכרתי את יעקב בסוף שנות ה של תנועת החירות, ממונה על סניפי צפון הארץ. אני הגעתי כרכז וקיבלתי את סניפי דרום הארץ. יעקב היה רכז ותיק ובעל ניסיון רב בהקמת סניפים של תנועת החירות, ואני שאבתי מניסיונו ומהידע הרב שלו. יעקב הסביר לי כיצד להקים סניפים עם תקציבים שלא קיימים, אלא בעזרת אידיאולוגיה וציונות. באותה תקופה יעקב הצליח להעביר מפא"יניק לגח"ל ולזכות בראשות המועצה המקומית בטירת הכרמל. היישוב הנוסף היה יבניאל. בעוד בדרום הארץ המצב היה טוב יותר, היו לנו שני ראשי ערים מחירות: חנניה גיבשטיין בראשל"צ וצבי צילקר באשדוד, יוצא אפוא, שלבד מארבעת המקומות לעיל לא היו לנו ראשי שלטון מקומי בליכוד. היסודות שיעקב הניח הניבו פירות והיום יותר ממחצית ראשי הרשויות בארץ הם מהליכוד. לאחר עלייתו של הליכוד לשלטון, דוד לוי ויורם ארידור הלכו לממשלה ויעקב נבחר ליו"ר סיעת תכלת-לבן בהסתדרות. יעקב מינה אותי ליועץ המשפטי של סיעת תכלת-לבן. לימים עברתי לשירות המדינה ויעקב מינה את ציפי ליבני ליועצת המשפטית של הסיעה. לאחר שציפי ליבני נבחרה לכנסת ואני סיימתי את תפקידי בשירות המדינה, מינה אותי יעקב שוב ליועץ המשפטי של הסיעה. יעקב קבע מדיניות שכל חבר סיעת תכלת-לבן – הליכוד בהסתדרות – יקבל סיוע משפטי מכל סוג הקשור בענייני עבודה או מקום עבודתו. היו בעיות רבות במקומות העבודה ויעקב, בדרכי נועם ופשרה, מצא להן פתרון. כאשר דרכי הנועם לא עזרו, חבר הסיעה קיבל סיוע משפטי ברשות השיפוט של ההסתדרות או בבית הדין לעבודה. לראשונה, חברי הליכוד בהסתדרות הרגישו שיש להם גיבוי, וכפועל יוצא הסיעה הייתה מגובשת ומאוחדת, דבר שהגדיל את כוח הסיעה בהסתדרות. יעקב ידידי היה מבית שמאי.

169