יעקב שמאי
בני ביטון
שורות אלה כותב אני ביראת כבוד, הוקרה והערכה לאיש שסלל את דרכי בנבכי הפוליטיקה הישראלית. האיש הוא – יעקב שמאי ז"ל. ליעקב אני חב חוב של כבוד ומכנה אותו מורי ורבי הפוליטי. היכרותי הראשונה עמו הייתה בסיעת תכלת-לבן אותה הנהיג יעקב ביד רמה. פגישתי הראשונה והתוודעותי לכר הפוליטי הרחב היו כבוגר, שזה עתה סיים את שירותו הצבאי, ובדחילו ורחימו פוגש לא פחות ולא יותר את ענקי העשייה והפעילות החברתית והאידיאולוגית, את דוד לוי, מרידור, יעקב שמאי ז"ל וגבי ללוש ז"ל. יעקב הותיר בי רושם עצום, וכך כפעיל חדש הייתי מחכה בכיליון עיניים לימי חמישי, למפגשים מקום פעילותה של סיעת תכלת-לבן, שם כאמור אני יכול להעיד על תחילת דרכי 8- בקומה ה הפוליטית, דרך שידעתי בה הנחיה, הדרכה ועצה טובה ומושכלת, דרך חברית ואבהית – דרכו של יעקב שמאי ז"ל. עלו והצליחו בזכות מנהיג הפועלים הרגיש 1989 רבים מצעדיי וממהלכיי בשדה הפוליטיקה מאז יעקב שמאי ז"ל. לימים שימש גם יו"ר רשת עמל, ולא אשכח את אמירתו: "עשיתי למען הפועלים, ועתה אני עושה למען דור העתיד והחינוך המקצועי העתידי, ואין סיפוק גדול מזה". הרי לך פרלמנטר חרוץ שמתמקד בטובת העובד והמדינה גם יחד. יעקב ז"ל – היה לי לעזר כבר אז בקידום חוקים חברתיים לרווחת הפריפריה ותושביה, וכולנו חבים לו חוב מוסרי. יעקב – היה האוזן הקשבת לצורכי הציבור ורחשיו, ולא אחת קידם בכנסת כל נושא ותחום חברתי שרצינו לקדם. יהי זכרו ברוך ותהי עבודתו הציבורית ועשייתו למען הציבור נר לרגלי כל עובד ציבור הרוצה בטובת הציבור וברווחתו. בהוקרה, בהערכה ובדמע.
172
Made with FlippingBook flipbook maker