יעקב שמאי

אמיל כהן

. בשנים אלה הייתי תושב משמר הירדן ויעקב שימש בחלק גדול 1988-1977 את יעקב הכרתי בשנים מהתקופה כמלווה היישובים של משקי חירות-בית"ר מטעם התנועה. פעלנו יחד שנים רבות בהקמה ובליווי של מושב שעל ברמת הגולן, ובכל הפורומים והוועדים שבהם ישבתי ופעלתי כמזכיר וכמרכז מושבים של משקי חירות-בית"ר בגליל. ניהלנו וחלקנו יחד שעות רבות של ישיבות, דיונים, קשיים והצלחות רבות בפיתוח וסיוע ליישובים, שכולם היו למעשה מוזנחים ונשכחים תחת ממשל לא ידידותי ליישובי הימין של המפה הפוליטית. יעקב היה בעצם החוליה המרכזית לקשר עם ממשלת הליכוד שקמה לאחר המהפך וחרטה על דגלה פיתוח, בנייה וחידוש היישובים של משקי חירות, שעד למהפך היו מחוץ למפת הפיתוח והסיוע. יעקב עשה לילות כימים כדי להעמיד אותנו על שולחן הממשלה והשרים. הוא עבד ללא לאות, בילה לילות ביישובים וימים ארוכים בנסיעות בכבישים לירושלים ולמצודת זאב בתל אביב. קשה לי להאמין שאפשר היה לעשות את שנעשה בלעדיו. מידיעתי האישית, מושב משמר הירדן, חוסן ומושב שעל חייבים לחרוט על סמל היישוב את תרומתו האישית של יעקב שמאי. זכיתי לשבת לצדו בנסיעות, בישיבות וברגעי שמחה של הצלחה גדולה. ראיתי כיצד לא ביקש לעצמו נקודות זכות אלא דגל תמיד וחשב שאפשר לעשות טוב יותר ויותר. הוא לא נטר טינה לאיש. הוא היה לי חבר ויועץ נאמן, הוא נענה לכל קריאה לעזרה ולסיוע, וכשלקח על עצמו להביא את דברינו לממשלה או לקבוע פגישה עם שר רלוונטי, זה תמיד בוצע. בימי שישי נהג להתקשר ולשאול: נו איך היה השבוע? יש לך משימות לשבוע הבא? וסיפור שהיה כל כך אופייני ליעקב: היינו זקוקים בדחיפות לסיוע תקציבי עבור מושב משמר הירדן. הסיוע נדרש לנו כמימון עצמי כדי להקים יחידות לפרנסתם הבסיסית של מרבית המתיישבים במושב, ללא תקציב זה לא היינו זכאים להשתתף בפרויקט. משמר הירדן היה יישוב דל אמצעים, והמוצא האחרון היה לבקש בעזרת תנועת משקי חירות תקצוב מיוחד משר האוצר יורם ארידור בכבודו ובעצמו. באותו יום חמישי, כשעמדנו על המצב החמור וההזדמנות שאנו עלולים להחמיץ, יעקב יש לנו ״ נסע בשעת לילה מאוחרת שפוף ומודאג מתמיד. במוצ"ש התקשר אליי הביתה ואמר לי: . מי שמכיר את הנושא יודע, שפגישה זו הייתה ״ פגישה בעוד שעתיים, במצודה, עם שר האוצר נקודת המפנה שהביאה ישועה גדולה לכל כך הרבה משפחות. הושפעתי מיעקב להבין "שאפשר לשמור על אנושיות ואחווה גם אם אתה פוליטיקאי, עסקן בתכלת-לבן בהסתדרות, או חבר כנסת". יעקב מסמל עבורי תקופה של יצירה ופיתוח של יישובים ממצב נואש ליצירת יישובים לתפארת מדינת ישראל. יעקב נתן לי להמשך דרכי את היכולת ליהנות מכך שעזרת לאחרים, בלי שייכתב על כך בעיתון, ובכל זאת להרגיש שלם ומרוצה מעצמך. אני מאוד שמח שזכיתי לפרק זמן ארוך במחיצתו של יעקב. אני מודה ליעקב על שיחות ותובנות רבות שנטע בי להמשך דרכי. יהי זכרו ברוך.

181